לא יהיה 'בסדר'

"את בסדר?" הוא שאל וניסה ללטף את שערי,
אך אני התחמקתי ונעמדתי מול המרפסת.
"לא" עניתי קצרות, והבטתי בהשתקפותו.
"זה יה-" הוא החל להגיד, אך לא נתתי לו לסיים את המשפט.
"אל תעז להגיד את זה" קולי היה חד כזכוכית
"זה לא יהיה בסדר" בתנועה מהירה הסתובבתי לעברו.
"ברור שזה יהיה" הוא אמר וניסה לתפוס בידי"הזמן ירפא את זה"
הוא אמר ברכות, מקווה שאני אתחיל לחשוב בהגיון שוב.
"כשאתה מאבד מישהו, זה נשאר איתך" אמרתי והתחמקתי ממנו,
קולי קר כקרח.
"תמיד מזכיר לך כמה קל זה לאבד מישהו" אמרתי לו,
והבטתי לכול מקום חוץ מאשר לכיוונו.
"טוב, אם תמשיכי כך, את תאבדי גם אותי" הוא אמר בשקט,
מקווה שאני לא אשמע.
"זה לא אפשרי" אמרתי וצחקתי קצרות.
"את אומרת שאין לי את האומץ?" הוא שאל וידעתי כי הוא מרים גבה.
"לא" אמרתי קצרות וחייכתי אליו "אני אומרת שכבר איבדתי אותך"