לא הטיפוס שלי

"אני אשיג אותך, יקירתי," הוא אומר בזמן שתפס בידי, חיוך על פניו ועיניו נוצצות."את תהיי שלי יום אחד, אני אגנוב את ליבך ושניכם תהיו שלי."הוא הוסיף, והביט עמוק אל תוך עיני, אני חייבת לומר שלמרות שהצלחתי לקרוע את מבטי משלו, זה היה אחד הדברים הקשים שעשיתי בחיי.
"אתה לא הטיפוס שלי." אני אומרת וצוחקת קלות בזמן שאני מתרחקת מעט ממנו. אני יודעת שאני לא צריכה לשחק בו, אני יודעת שאני צריכה פשוט להודות שאני מחבבת אותו, אך משהו מונע ממני, נראה שפי לא יכול לומר את המילים, ליבי לא מוכן לשחרר אותם, כנראה שאני פגומה מידי בשביל זה, שבורה מכדי לתת לו לאהוב אותי.
"אז מי כן הטיפוס שלך?" הוא שואל לפתע, ואני חייבת להודות שהייתי לגמרי לא מוכנה לשאלה הזו, אני מביטה בו, ואני מרשה לעצמי, לעשות זאת, להנות ממנו רק לרגע אחד, לתת לעצמי לדמיין שאנחנו ביחד.
"הטיפוס שלי," אני מתחילה לומר ולפתע, אני מושכת אותו קרוב יותר אליי."הוא מישהו שמוכן להתקרב אליי כל-כך שאנחנו כמעט נוגעים," אני אומרת, ידיו על עורפו, אצבעותיי מטיילות לאורך קו השיער שלו, מצחינו כמעט נוגעים והפה שלי כל-כך קרוב אל פיו."מישהו שרוצה אותי כל-כך שהוא לא יכול לסבול להיות רחוק ממני," אני אומרת ומנשקת אותו קלות על הלחי, שפתי נוגעות-לא-נוגעות בפניו."מישהו שלא יכול להוריד את ידיו ממני." אני דוחפת אותו ממני, וממשיכה ללכת, זה היה אכזרי מצדי, אך לרגע אחד, נשאבתי לאשליה שמכרתי לו, הרגשתי כמעט כאילו אני לעולם לא ארצה לזוז מאותו מקום, לחיות מעבר לשנייה ההיא, ואני לא יכולה להרשות לעצמי זאת.
"את רוצה בחור בשביל קשר פיזי בלבד?" הוא שואל, נראה שהסצנה הקטנה שלי לפני כן לא הבריחה אותו, כמה חבל.
"אתה לא מבין את זה," אני אומרת ולא יכולה שלא להאנח." הנחתי שלא תבין, אני רוצה מישהו שיחשוק בי," אני מביטה בו, אך משום מה אני לא יכולה לראות אותו, הוא שם אבל מבטי פשוט מפספס אותו איכשהו."אני רוצה מישהו ש-" אני לא מסיימת את המשפט ההוא בגלל שאני מוצאת את עצמי צמודה לקיר, הוא עומד מולי, ולא מאפשר לי לזוז, משהו בסצנה הזו גורם לי לגחך, אז בכל זאת יש בחור רע מאחורי תדמית הילד הטוב שלו.
"את יפה," הוא אומר לפתע ועכשיו זה תורו לשחק בי." אם כי זה לא כל מה שאת, את הרבה יותר מרק גוף מדהים ופנים יפות," הוא אומר מנסה להוכיח לי משהו."את מצחיקה, מעניינת ויש לך מוח מדהים, אז למה את רוצה מישהו שעדיף את הגוף שלך ולא את מוחך המדהים?" הוא שואל, ולמרות ששפתיו כל-כך קרובות אליי, נראה שהוא לא עומד לנשק אותי, כמה חבל.
"תשוקה לא קשורה רק לפיזיות," אני אומרת לו והודפת אותו קלות, אך הוא נשאר במקומו, לא מוכן ללת לי ללכת."הוא צריך להימשך להכל בי, לכל מה שהופך אותי למה שאני." אני אומרת לו, והעובדה שהוא לא מבין אותי מתסקלת אותי לפתע, למה הוא לא יכול פשוט להבין את זה?
הוא רוצה להמשיך להתווכח איתי, אני יכולה לראות זאת בעיניו, אך אין לי כוח לזה, אני מרגישה פשוט כל-כך עייפה לפתע, אז במקום לומר לו משהו, במקום לנסות ולגרום לו להבין, אני פשוט מושכת אותו אליי, ומשתיקה אותו עוד לפני שהוא מתחיל לדבר בעזרת נשיקה, היא הייתה כל מה שתיארתי מקודם, היא הייתה מלאת תשוקה, והיה ברור שהוא לא יוכל להוריד את ידיו בקרוב ממני, אך גם ידעתי שלמרות שהוא כל מה שתיארתי מקודם ואפילו יותר, ידעתי שלא יצא מזה דבר.