לא באמת אכפת לה

היא תמיד במרדף.
מרדף אינסופי וכל כך מלאכותי.
היא תמיד במאבק.
היא נאבקת על לשכנע את עצמה שלא באמת אכפת לה.
׳תשדרי אדישות׳, היא פוקדת על עצמה. ׳נו קדימה, תחתמי את פנייך כך שאיש לא יוכל לקרוא אותם׳.

אנשים חושבים שהיא השתגעה.
הכי קל לחשוב ככה, לא?
הרי אם הם יקבעו שהיא התחרפנה, שראשה לא פועל כמו פעם, אז הכל יהיה בסדר.
אם הם יחליטו שהיא לא כל כך בסדר, אף אחד לא יצטרך להתמודד.לא באמת. אף אחד לא יצטרך לשאול אם משהו קרה. כי הרי היא מחורפנת.
אף אחד לא יצטרך להאבק עליה. כי בכל מקרה היא חולה, לא בסדר.

אבל היא?
לאט לאט, ככל שעובר הזמן ואף אחד לא ינסה לתקן את מה שהתקלקל,
לאט לאט, יום אחר יום, מאבק שמתווסף לעוד מאבק, היא בעצמה כבר לא תנסה לתקן את מה שהתקלקל.תוותר.

כי לא באמת אכפת לה.