לאן היא נעלמה?
אין לזה סיבה זה יום רגיל, אני בטוחה בזה אין שום דבר מיוחד שיכול להגדיר את היום הזה כשונה
אבל איכשהו בכל זאת.. הוא מרגיש לי שונה.
איחרתי לבית הספר, כרגיל, שיר החברה הכי טובה שלי עוד מהגן לא הגיעה, ניסיתי לצלצל אליה אבל היא לא ענתה
כנראה היא לא קמה חשבתי לעצמי, בהפסקה השנייה שוב ניסיתי לתפוס אותה היה לי משהו ממש חשוב לספר לה.
אתמול יצאתי עם עדי את זה היא כבר יודעת אבל עדיין לא יצא לי לדבר איתה מאז ולספר לה איך היה
אם היא הייתה יודעת מה אני רוצה לספר לה היא ללא ספק הייתה עונה!
וואי כבר התחלתי להתעצבן, מה יש לה?? צלצלתי לבית שלה- לא ענו, לאמא שלה- שוב אין מענה, לא להגזים לאבא שלה לא צלצלתי
באותו רגע הייתי מוצפת ברגשות מצד אחד הייתי עצבנית שהיא לא עונה אבל מצד שני התחלתי לפחד שמשהו קרה, הייתי בלחץ וחסרת סבלנות. בשנייה שהיה צלצול עוד לפני שחזרתי הביתה, הלכתי לביתה דפקתי בדלת שוב אף אחד לא ענה, שקט מוחלט לא היה איש בבית.
החלטתי שאני סתם מגזימה וחזרתי הביתה, נו באמת מה אני אמא שלה מה אני כל כך דואגת בטח היא החליטה להבריז מבית הספר ונגמרה לה הסוללה ובגלל זה היא לא עונה.
למחרת לא איחרתי לבית הספר, היה לי שעה ראשונה מתמטיקה, כן זאת הסיבה שלא איחרתי, לכל דבר יש סיבה
עדיין לא יצא לי לדבר עם שיר, אנחנו לא באותה כיתה בשיעורי מתמטיקה מאחר והיא החכמה מביננו והיא בחמש יחידות! בואו נגיד את זה ככה- לא בשבילי.
תודה לאל השיעור הסתיים!! טוב עכשיו נשאר "רק" עוד 6 שעות לימודים.
התחיל שיעור לשון והיא עדיין לא הגיעה, את האמת אני מתה מפחד שמשהו קרה יש לי תחושה רעה, בראש עברו לי סרטים
זה כבר ממש לא מתאים לה להבריז יומיים ברצף ועוד לא לספר לי.. עד כמה שזה לא מתאים לי החלטתי לערב בזה את בית הספר, הלכתי למחנכת שלנו אורית קוראים לה, היא ממש חמודה אבל משום מה שיר שונאת אותה, בחיים לא הבנתי למה
אורית הרגיעה אותי ואמרה לי שהיא דיברה עם אמא שלה, אבל היא לא סיפרה לי למה היא לא מגיעה ומה קרה לה??
כל הסיפור הזה היה ממש תעלומה
אולי קרוב שלה נפטר? קרה לה משהו? או ש.. אין לי מושג מה לחשוב זה הדבר היחידי שעולה לי בראש מה כבר קרה שהיא ככה נעלמת?!
עברו שבועיים והמידע היחיד שנמסר לי זה שהיא בסדר.. שבועות עברו, חודשים והדבר נשאר כתעלומה
האנשים שמסביבי ידעו מה קרה אבל אף אחד לא טרח לספר לי, אני יודעת שאמי ידעה, היא אמרה לי להפסיק לחשוב על זה ולעבור הלאה וככה עשיתי לאט לאט. לא שמתי לב וכבר שנה עברה מבלי שאשמע משיר דבר. כבר לא שאלתי כי ידעתי שיאמר לי רק דבר אחד- שהיא בסדר
עם זאת כל יום חשבתי עליה ודמיינתי לעצמי מה היינו עושות אם היא הייתה פה, לצידי
בוקר אחד קמתי מוקדם וראיתי את אמי מפוררת כדורים של ריספרדל אם קראתי נכון.. נכנסתי למחשב והופתעתי לגלות, זאת תרופה פסיכיאטרית והיה רשום שהיא בעיקר לחולי סכיזופרניה. לא הבנתי, למה היא לוקחת את זה? יכול להיות שאמא שלי חולה? איך לא ידעתי את זה, איך היא הסתירה ממני את זה? אמא שלי סכיזופרנית?
תגובות (0)