כתיבת הסיפור..

כתיבת הסיפור,המקום היחידי שאפשר לבטא את עצמנו.
אם לא תהיה כתיבה, נהיה סגורים בתוך הבועה שלנו בלי להוציא רגש,
בלי להוציא את העצבים שלנו על המקלדת, ולבסוף, סיפור חדש יצא מתוך העצבים שלנו.
החששות של הכתיבה, "מה אם זה לא יהיה טוב?", "ומי יאהב את זה בכלל?!" חסרות ערך..
תכתבו את הסיפור שלכם, איך שאתם רוצים, אפילו אם הסיפור לא הגיוני בכלל..
העזו!
אל תתנו לאף אחד לשפוט את הסיפור שלכם.. אתם, זה אתם.
אבל מה אם הכתיבה לא טובה?
מה אם.. מה אם.. אף אחד לא יאהב אותה?
אלו החששות שנוגעות בליבנו כאשר אנו כותבים את הסיפור שלנו.
אז מה?
מותר להם.
אם לא היו שופטים, מי היה? מי היה נותן לנו הערות?
מי היה, מי היה מסביר לנו שאנו צריכים לתקן משהו?
תמיד, תנו להם להעיר.. וגם אם מישהו מעיר הערה לא נעימה,
הכי טוב? זה לא התייחס! כי אם ההערה הזאתי השפיעה עליך, סימן שאתה חלש..
סימן.. שאתה מפחד שזה יקרה לך עוד פעם.
אחרי הכל? זה ההפסד של הכותב…
הכותב לא נכנס לעומק!
אז אני אוהבת אתכם!
ותזכרו: בלי חששות, בלי פחדים, בלי שיפוע..
תהיו
אתם
עצמכם.