כשהוא מתגעגע אז

כשהוא מתגעגע אליה, הוא פשוט הולך למטבח ומסתכל. התמונה הזאת שם למשך כבר איזה 10 שנים. והיא מאוד חשובה לו כי זו התמונה הכי יפה מבין התמונות האחדות של אשתו. היא לא הסכימה להצטלם הרבה. והתמונה שעל הקיר היא שלה ובמטבח הזה. הוא מאמין שטוב לה למעלה בגלל שהיא במטבח שלה והיא מקבלת הרבה תשומת לב. בנוסף, היא אף פעם לא נראתה עצובה בתוך המסגרת הכסופה. החיוך שלה היה סטטי כזה. לא זז לכאן ולא לכאן.

כשהוא מרגיש לבד, הוא מדבר אתה. הוא יושב בכיסא שעל ידה ומספר לה איך עבר לו היום. היא תמיד מקשיבה ואף פעם לא עונה. הוא אף פעם לא מצפה שהיא תענה. שתגיד לו "ברוך, זה שטויות. כולם במפעל אוהבים אותך בדיוק כמוני. איך אפשר שלא?". כמובן, זה היה נחמד לו שתדבר אתו על איך עובר היום שלה שם למעלה. אבל לא דחוף לו. העיקר שתישאר מחויכת במטבח האהוב שלה.

כשבאו לקחת אותו לאשפוז. הוא התעקש שהם טועים. הוא התנגד. "למה לקיר? מי פה מדבר לקיר? אני מדבר לאשתי." "תגידי להם. צילה" צילה לא ענתה. רק חייכה. הוא לא כעס עליה. הוא רק חייך בחזרה.
כשהוא מתגעגע אילה. הוא חוזר מהמפעל והולך לבית שלהם. בגן עדן. ושם היא מחכה לו. מחויכת ואופה במטבח האהוב שלה. הם אוהבים לשבת על פרוסה של עוגה וכוס תה. הוא מספר לה איך עבר היום שלו והיא, היא מחיכת ואומרת לו "ברוך, זה שטויות. כולם במפעל אוהבים אותך בדיוק כמוני. איך אפשר שלא?"