כמו תמיד…
כמו כל יום רגיל עושה את אותם דברים רק שהפעם משהו שונה משהו אחר.מסתכלת במראה ולא מאמינה שזאת אני ,רזה ,גבוהה ,עם עיניים ירוקות.תמיד צחקו עלי ולא הבנתי למה ,היום הבנתי למה .קראו בשמי בכריזה ומיד באתי ,לא הבנתי מה קרה ,עד שיום אחד הסתדר לי ואני שמחה לא רציתי שהוא יהרס לי.המנהלת אמרה שההורים לא משלמים כסף ואני יעזוב מחר את הבית ספר.הייתי טיפה עצובה כי רציתי להתקדם בחיים ולתת לילדים שלי את הכי טוב שיש ורק בגללם זה לא יקרה . תמיד היה לי איתם בעיות ,תמיד השגתי הכל לבד והם לא עזרו בכלום ,אף פעם לא ידעתי מזה אהבה ונתינה כי לא נתנו לי ,מטפלת באחי הקטן כאילו הילד שלי ויודעת שאימא ואבא לעולם לא יעזרו .התחלתי ללמוד בבית והצלחתי אני יודעת המון .בת 39 עם 2 ילדים ,נותנת אוהבת ותומכת ועושה הכל שיהיו מאושרים ,עם בעל אוהב ותומך ממשיכה בחיי ,הם לעולם לא יראו את ההורים שלי ,לא מגיע להם לסבול ,הם לא באמת הורים הם רק שני אנשים שאהבה לא נותנים .למרות הכל אני יודעת שהחיים מושלמים בלעדיהם כי אני הצלחתי והתקדמתי בחיים והם נשארו מאחור
תגובות (0)