כמו אלזה
הם שכבו במיטה, ככה סתם, שתקו כמו שני אנשים זרים עד הרגע שהוא שלח את היד שלו לעברה, תחילה ליטף בעדינות את צווארה עבר לאט לאט אל בית החזה, עבר מעל שני ההררים ירד בשלוחה אל עבר ביטנה השטוחה, ליטף גם את ההוא שם למטה ונעצר. התחיל לנשק. חזר ללטף רק הפעם חזר חזרה ולקח איתו גם את הבד שכיסה את ביטנה השטוחה ואת שני ההררים והשלוחה. כנראה הוא פחות התחבר לדוגמה המודפסת על גבי הבד. החליט לרדת חזרה ולהפשיל את מכנסיה ואת התחתונים וטיפס מעליה, עשה מה שעשה בלי לשאול. והיא? היא שכבה שם, קפואה. כמו אלזה.
תגובות (5)
מזעזע. אהבתי את זה שלא ברור אם זה בהסכמה עד הרגע האחרון, זה ממחיש משהו טוב
מדהים תודה שהיה לך הכוח והרצון לכתוב סיפור קצרצר כזה תודה ♥♥♥♥
לא אהבתי את האנלוגיה לאלזה כפי שאנלוגיה לקיפאונו של קפטן אמריקה לא מתאימה.
ההסתרה של המילה חזיה וחוסר ההסתרה של המילה תחתונים ומכנסיים יוצרת קו לא רציף שפוגע בזרימה של הסיפור.
בנוסף יש קו לא רציף עם שמות האיברים בגוף. רשמת בטן אבל לא חזה/שדיים וכו'.
המבנה נכון וההסתרה עד לסוף הסיפור של חוסר ההסכמה היא נכונה :)
בהצלחה :)
לגמרי מזעזע.. מסכימה עם כולם:)
*אם לא הבנת אותי נכון, אז לא הסיפור מזעזע, הסיפור יפה! אלא המקרה מזעזע*