כל דבר גרוע יכול להפוך לגרוע יותר

עמדתי על שלי והצלחתי לפתוח את עיניי לאחר מאמצים רבים.
הצבע השחור שראיתי במשך המון זמן נעלם אט-אט.
ראיתי מטושטש אבל יכולתי להבחין בנער שיושב לצידי.
היה ניתן לראות שהוא מחכה למשהו בקוצר רוח.
הראייה שלי ההתחדדה, יכולתי לראות קצת יותר טוב, זה היה אד.
ניסיתי לומר את שמו אך הפה שלי לא נפתח ומוחי לא הקשיב לרצונותיי העזים לדבר.
"אל תתאמצי אנג'ל," אד אמר, קולו הרך גרם לי להרגיש רעננה יותר.
הוא רכן לעברי וקירב את שפתיו, זה היה כל כך נעים.
באותו רגע הרגשתי כל יכולה, אני לא ידעתי שהוא אוהב אותי.
"וואו" מלמלתי.
עיניו היו קרות ועצובות ולא אוהבות ומחבקות.
"אחרי שעשיתי לך הנשמה כמו שהאנשים ממגן דוד אדום אמרו, אני אקח אותך מכאן"
התקוות נגוזו בשנייה, אילו זאת באמת הייתה נשיקה.