כלואים/ציפורים
על העצים,
בין שברי הביצים,
לבד לגמרי,
בקן של זרדים;
במחבוא לא ידוע,
עמוק בתוך איזה יער רעוע,
נמצאים גוזלים,
מצייצים ומצייצים;
מתרוצצים בבהלה,
אמם עדיין לא חזרה,
ולעוף לא יכולים,
כלואים בקן של זרדים.
על האדמה,
תחת שכבה של עלטה,
שוכבת לה ציפור בודדה,
עם כנפיים מרוסקות.
היא לא עפה,
היא לא מצייצת,
לשוב לגוזליה היא לא יכולה,
היא גוססת;
ואף חיה לא עוברת,
אבל זה לא אכפת לה,
היא רק דואגת:
מי ישמור על גוזליה, בזמן שהיא הולכת?
תגובות (1)
אוו זה ממש יפה, קצר ומעביר הרבה רגש…
דהים