כוכב לרגע

הוא הרים מבטו אל עבר הירח העגלגל, מחייך חיוך רחב ומחליק אצבעותיו בשיערה בשובבות, פורעו, מצחקק צחקוק קליל ומחייך חיוך זעיר, מרוצה.
"מה כל כך מצחיק?" שאלה בתמיהה, מרימה מבטה אליו, עיניה תכולות בוהקות, מתכהות תחת מעטה שמי הלילה הקודרים, כסופגות ומאמצות את תנאי החשיכה. חיוכו החל מתרחב בקלילות, הוא הסב מבטו חזרה אל עברם, שמי הלילה הצלולים, סוקר את הכוכבים השזורים האחד לצד השני כמעטפת רכה וחסרת כל היגיון.
"שום דבר, סתם, נהנה מהלילה" השיב ברוגע ונשם עמוקות, שואף את אוויר הלילה הקריר אל פנים ריאותיו, מתרענן, מניח לגופו לשקוע באותו שיכרון חושים מוכר ואהוב.
"יש משהו בחיות הזאת, שמטריף אותי.. אילו רק הייתי יכול להיות כוכב" מלמל והניף ידו מעלה, חוצה את שמי הלילה האפלוליים באצבעותיו, נשכב על גבו וממשיך בסקירתו המתמשכת.
"ואם היית כוכב, מה היית עושה?" שאלה בתמימות בהירת העיניים ושינתה תנוחתה, נשכבת לצדו וסוקרת את שמי הלילה יחד אתו, מחפשת אחר סיבה משמעותית בכדיי לשאוף לדבר כזה או אחר.
"יושב שם, במרכז השמים.." השיב ברוגע ונוחות, משחיל כף ידו תחת עורפו ומחייך בקלילות, נושם עמוקות בשנית, מניח לניחוחות והצלילים לחדור לגופו ולמלאו בתחושת החופש חסרת המעצורים.
"ומה כל כך טוב בלשבת שם, במרכז השמים, ולא לעשות כלום?" שאלה בתמיהה, סוקרת מבטו והבעתו ומסבה מבטה אל עבר הירח העגול, אשר התמקם במרכז שמי הלילה והשגיח על תשוקותיו.
"אתה זוכה לראות עולם.. לנצור זכרונות.. לנצור רגעים.. אתה זוכה לחופש.. חופש אמתי, לא חופש רגעי.." השיב בחולמניות ורוגע, מחליק אצבעותיו בשיערה הכהה, נושק למצחה בקלילות ומתייצב על רגליו.
"הלוואי והייתי כוכב.." נשם עמוקות את אותו הרגע, האוויר הצלול, הניחוחות המשכרים, החופש, כוכב לרגע.