יש אנשים

יש אנשים שכל היום מסדרים,
מנקים, מארגנים, על הכול הם מרגישים אחראים

יש אנשים די מבולגנים, כל היום מאבדים, מחפשים,
טוענים לדברים וממשיכים בחיפושים

יש אנשים שמחים, כל היום הם עם חיוך על הפנים
שחלילה לא ייראו איזו עצבות מהולה בחיוך
הם מסתירים את האומללות דרך אופטימיות חסרת תקנה

יש אנשים שכל היום מדברים, מתערבים בשיחות שלהם ושל אחרים,
לא מקשיבים ודואגים להביע עמדה גם אם לא שאלו לדעתם,
כי כך הם מרגישים נחוצים

יש אנשים שכל היום מקשיבים, לרחשי ליבם, למחשבותיהם,
לצרות של אחרים, לצרות של בעלי חיים,
הם תמיד בעלי אוזן קשבת לכל מצב עניינים

יש אנשים מקובעים, החיים בקובייה 4- מימדית,
בהנחת המימד הרביעי כזמן בהחלט ניתן לטעון שחייהם תחומים:
ל-3 מימדי המרחב שבו הם חיים ולזמן הקצוב שהינו משך חייהם,
מתחילתו ועד סופו – הם אינם משתנים,
הם קמים כל בוקר עם אותו מבט על הפנים,
אותה שגרה ואותם ערכים.

יש אנשים רציניים, שכל היום חושבים,
הם מסכימים על חכמת השתיקה ויושבים ומתעסקים ברצינות העניינים.

יש אנשים עסוקים, הם בעשייה מתמדת של דברים,
אין להם מנוחה – כי גם מנוחה היא סוג של עיסוק,
ואין להם זמן – כי לזמן צריך לפנות עיסוקים אחרים.
על כן אנשים אלו יותר אומללים מהאנשים העצובים,
והאירוניה בדבר שאותם אנו מחשיבים למצליחנים

יש אנשים מנותקים, הם אינם מתקשרים,
להם אין עניין בלדעת את המתרחש – הם לבדם בעולמם הפרטי

יש אנשים שמחפשים, מחפשים עושר, מחפשים אושר,
מחפשים את מהות החיים
עד עכשיו הם לא מצאו אותה,
על כן הם בחיפושים ממשיכים

יש אנשים שחיים, הם פשוט חיים,
אין להם שאיפה יוצאת דופן או מטרות נעלות – אך אין להם גם עניין באלו,
הם עסוקים בלחיות

יש אנשים רעים, שלא מחפשים לעזור לאחרים,
שלא תורמים, שרק על האינטרס שלהם מגנים
יש אנשים טובים, הם בכל מקום, בכל מצב עניינים,
הם לא תמיד יודעים לסייע אך כוונתם טובה, וזה מספיק דיו

עם כל אותם סוגי אנשים ודאי כבר הבנתם שאף אחד לא מתאים,
ועל כן לסיום נטען,
יש אנשים!