ירח, ערפל ומוות

ריח מלא גבוה בשמים
והרבה ערפל.
אלו היו הדברים היחידים ששמתי לב עליהם.
לא הדם שנזל על פני,
לא העובדה שהזרוע שלי
כנראה שבורה,
אפילו לא העובדה שכול מי
שהיה איתי במכונית מת
ורק אני עוד בחיים, רק אני יכולה לדאוג שיזכרו אותם.
אבל האמת, ממש לא היה לי כוח לעשות דבר,
חוץ מאשר לשכב על הדשא ולהסתכל על השמיים,
לשמוע כיצד פעימות ליבי מאיטות
ונשימתי נהיית רדודה מרגע לרגע.
מחשבה אחת חלפה בראשי:
לא הספקתי להגיד לו.
מכול המחשבות היכלו להיות לי, זאת היתה היחידה.