יעל כדת

קוראים לה יעל והשיער שלה תמיד אסוף.

היא גרה בהדסים 4, בקומה השנייה איפה שבבקרים אפשר לשמוע את משאית הזבל בולעת את האשפה למטה. היא אוהבת קפה עם שתיים סוכר, והיא לא מעשנת בבית.

קוראים לה יעל ביטון, והדרך בה היא אוספת את השיער שלה למעלה בבקרים לפקעת המרושלת שלה סקסית יותר מהדרך בה רוב הנשים שאני מכיר מתפשטות. היא עסוקה בחמש יחידות מתמטיקה, חמש יחידות אנגלית ומציאת משמעות החיים.

היא לא אוהבת לדבר על האומנות המודרנית על הירכיים שלה. היא לא אוהבת לדבר על ההורים שלה והיא לא אוהבת לדבר על בית הספר. בכלל, יעל מעדיפה שנשתוק. היא אוהבת סקס שקט, סיגריה בחצר, מקלחות בנפרד ואסמסים קצרים וממוקדים.

יעל צובעת את הציפורניים שלה באדום, היא לא אוכלת בשר והיא תמיד מסתובבת עם משככי כאבים בתיק, על כל צרה.

אני והיא מסתדרים אם אני שותק, אם אני מנשק אותה נשיקות ארוכות בפה מתוק משוקולד, אם אני מביא לה סרטן מתועש הביתה ומעשן אותו איתה בחצר.

לפעמים היא מוסיפה על יצירת האומנות המודרנית על הירכיים שלה קישוטים של דם. אסור לי להזכיר אותם ואסור לי לומר מילה.

יעל ואני עושים סקס בשקט בדלת סגורה מול החדר של הוריה, ואחר כך היא מפזרת את השיער באצבעות שציפורניהן מבהיקות באדום ובוכה בשקט עם הגב אלי עד שהיא נרדמת.