ילד. יום. (פואמה)

יום נוסף זורח על ענפי הלילך,
וילד בודד בוהה בהם.
מבין שהחיים קצרים כל-כך,
על העבר פתאום חולם.
מעדיף הוא לבכות כמו ילד,
כפי שנהג כשהיה קטן.
כפי שבעבר היה הופך את כל חלד,
עכשיו הוא רק מביט ביום מעונן.
ואפילו שהיו צוחקים על הדמעות,
כעת רואה הוא את החיים באפור.
דיכאון של עולם המבוגרים, למרות,
שהוא עדיין ילד, עולמו שחור.
והוא מצא את השביל אל עולם המבוגרים,
שביל רצוף, נורא, איום.
להתבגר הוא רצה, בשביל להרגיש בעניינים,
וכך הגיע הילד אל היום.