ילד אבוד

היא הייתה חזקה בעבר.
היא הייתה נערה חזקה ואמיצה. קשה.
הוא החליט לרכך אותה, והוא הצליח. היא הייתה רכה ומאוהבת, אישה חלשה ורכה ככל אישה אחרת. הלוואי שהוא לא היה עושה זאת, הלוואי שהוא לא היה לוקח ממנה את שכבות המגן היקרות שלה. כי כשהוא מת, היא נשארה חסרת אונים, בלי המגננות היא נשארה מאחור למות. וכשהיא ראתה את הנער החדש, היא לא ראתה את הנחש שהוא היה, רק את התחליף. היא נמסה לזרועותיו, גם כשהוא המשיך לפגוע בה. היא לא אהבה אותו, היא אהבה את מי שהיא חשבה שהוא. הם קראו לו נחש, הם קראו לו מטורף, אבל עד הרגע האחרון, עד הרגע בו הוא פגע בה בפעם האחרונה, היא חשבה שהוא רק ילד אבוד.

ילד אבוד, ילד קטן.
המתן, אהובי, עוד יגיע הזמן.

ילד תמים, חסר הגנה.
זו טרם עתך לעלות לגדולה.

אל הקשב לעולם, שזורם מסביבך.
אתה תמיד מוגן תחת כנפי אמך.