ילדת פלא-פרק 2

איזבל(אימו של שון) התקדמה אלי והתיישבה ליידי על הספה,"את יודעת שמעכשיו אני יתייחס אליך כבת משפחה עד שיבררו מי את ועד שידעו איפה המשפחה שלך,אז אין לי מה לדאוג,אני מבטיחה לך שאת בידיים טובות"היא חייכה
"אני בטוחה שאני בידיים טובות"חייכתי אליה, "אבל זה יותר מידי טירחה בשבילכם?"שאלה ושיחקתי עם השלט של הטלוויזיה,
"מה פתאום,שון כל הזמן מתלונן שהוא רוצה אח או אחות כי נמאס לו להיות בן יחיד,ובשבילי זה הזדמנות נפלאה"היא חייכה שוב,
"בן כמה שון?"שאלתי,
"שון בן 15,ואני משערת שאת גם בת 15,לכן אם תרצי,אני ירשום אותך לתיכון של שון",היא שואלת ומביטה בי מבט בוחן,
שאני ירשם לבית ספר?האמת,זה לא רעיון רע,דווקא נחמד,להכיר אנשים,חברים,
עניתי לה,"זה לא יותר מידי כסף בשבילך?"
היא צחקה,"שטויות,בלי להתלהב או משהו,יש לנו הרבה כסף במשפחה",היא חייכה ועשתה לי סימן שזה מין סוד.
"אם זה לא מהווה בעיה בשבילך,אז אני אשמח אם תירשמי אותי לתיכון!"
"אין שום בעיה,אני יבקש מהמנהל לרשום אותך לכיתה ביחד עם שון",
ביחד עם שון?יש בו משהו מוזר בשון הזה,הוא מתעניין בי יותר מידי,מחמיא לי יותר מידי ועוזר לי יותר מידי,איך אפשר שלא לחשוד שיש בו משהו מוזר?

עברו שלושה ימים מאז השיחה עם איזבל,אני באמת מרגישה שהיא אישה נחמדה,שון ממש נחמד,יותר מידי,והיום אני הולכת לבית הספר בפעם הראשונה,
אני ושון לא באותה כיתה כי המנהל טען שאין מקום בכיתה י'3 שהיא הכיתה שלו,אז רשמו אותי בכיתה י'1, איזבל קנתה לי כבר ציוד לבית ספר ובגדים,
ואני חייבת להודות ששון נראה ממש טוב ,חולצה כחולה של בית ספר,מכנסי ג'ינס עם קצת קרעים,נעלי נייק לבנות מבריקות,
"את מתרגשת ליום הראשון בלימודים?"הוא קורץ לי,
"אממ..לא יודעת..נראה לי שכן.."אני עונה לו ואני קצת מתבלבלת כי אני לא באמת יודעת אם אני מתרגשת או לא,
נכנסתי לכיתה,באיחור,כנראה שזה אופייני לשון אז הוא גרר אותי איתו,כל הכיתה מסתכלת עלי,