ילדה קטנה

קלייר הקטנה ירדה במדרגות עם הרגליים היחפות. אחותה הגדולה לילה סרקה את שערה מול המראה שבסלון הגדול. פעמון הדלת צלצל, וגרם לקלייר לרוץ אליו
"תעצרי" אמרה לילה בקול ותפסה בידה
"זאת חברה שלי" המשיכה ודחפה את קלייר לאחור. לילה פתחה את הדלת ומולה חברתה הג'ינג'ית הופיעה. חיוך חברותי הופיע על שפתייה
"את מוכנה ?" שאלה מולי הג'ינג'ית ושלבה ידיים
"אני צריכה למצוא נעליים" אמרה לילה וחזרה לסרק את השיער. קלייר הקטנה נשארה עומדת ליד המדרגות, הצמות הקטנות נשכבו על הכתפיים הרכות שלה, והפוני החלק שעל המצח הבליט את הפנים התמימות שלה. מולי נכנסה פנימה והסתכלה על קלייר ולא דברה.
קלייר חייכה אליה וצבע הלחיים שלה נעשו אדומות. לילה ירדה במדרגות שבידה מחזיקה נעלי עקב אדומות יהירות. קלייר הרימה את הגבות שלה והביטה על שניהם
"אתם הולכות ?" שאלה בקול הילדותי שלה
"כן, ואת לא יכולה לבוא" אמרה מולי בקול גאה, והעיפה את השיער הג'ינג'יני שלה לאחור.
עינייה של קלייר הבריקו בדמעות, והביטו על לילה מבט שאומר 'אולי תסכימי בכל זאת'
"קדימה בואי נצא" אמרה לילה אחרי שנעלה את העקבים האדומים. קלייר צעדה אחריהם עד הדלת
"לילה" אמרה בקול רועד. מולי ולילה הסתובבו והביטו בה
"אולי תקחי אותי איתכם ?" שאלה קלייר בקול מתחנן. מולי כיווצה את השפתיים שלה והביטה על התגובה של לילה
"לא קלייר, אי אפשר שתבואי" אמרה לילה וניסתה לדבר ברוגע
"אבל אני בת 9, אני לא יכולה לבוא ?" שאלה קלייר בפליאה
"זה רק לגילאי 17 ומעלה" אמרה מולי בצחקוק. קלייר הרגישה עצבנית והביטה על מולי בשנאה.
קלייר התקדמה אל הדלת ונעמדה בפתח
"אני רוצה לבוא" אמרה קלייר כשהיא מסתכלת על לילה. מולי מחקה את החיוך על פנייה, ונעצה עיניים אכזריות בקלייר. היא הושיטה את ידה אל היד הקטנה של קלייר ותפסה את העור שלה בצביטה חזקה
"תכנסי הביתה" אמרה מולי, ומשכה את קלייר פנימה עם הצביטה הכואבת. לילה המשיכה להביט ולא להגיב. קלייר נשארה עומדת המומה בלי מילים, מולי דחפה את לילה החוצה ויצאה אחריה שהיא סוגרת את הדלת בחוזקה.
עינייה של קלייר הורידו דמעות, היא הביטה על ידה וסימן אדום נשאר ככתם של כאב.
קולה יצאה ממנה כשהיא עומדת ובוכה ומחזיקה את היד הכואבת
"למה להכאיב לי, מה עשיתי ?".