יונק דבש

אני לא יודע מה אני רוצה יותר;
ללקק לה את הדמעות מהריסים ולירוק לתוך הים, או לאסוף אותן בתוך קופסת זכוכית.
היא בוכה לעיתים כה תכופות, שאם אטעם מדמעותיה בכל פעם שתסתגר לה בחדר ותשפוך את נשמתה החוצה, הכל יהיה מלוח כל כך. ואם אחליט לאסוף אותן, הקופסה תעלה על גדותיה והמים המלוחים ישפכו ממנה. הם ישפכו, ועימם כל ההיסטוריה שלה, שהרי דמעה יכולה להעיד כה הרבה עלינו ועל חיינו.
מוחי דנן בסוגייה זו, בעוד שעיני נשואות אל החריץ בין הוילונות הלבנים. דרכם אני רואה שיח ממנו פורצים פרחי היביסקוס אחרונים שלפני ימי הכפור.
הה, ימי הכפור. ימים כואבים ומרים אלה, ימים של התחדשות הם. מה יהה על פרחי ההיביסקוס האדומים, מהם הייתי שותה צוף כמו יונק דבש? נזכר אני, איך הייתי מלקק את החומר הדבשיי הזה, שזלג אל בין שפתי.
הייתי מלקק אותי כפי שהייתי שמח ללקק דמעותיה.
לאט לאט, הייתי עוצם עיני ומתענג על הרגע המתוק הזה.
זכרונות ילדות.
כל שנותר לי הוא זיכרון ילדות.
אני לא יודע מה אני רוצה יותר;
ללקק לה את הדמעות מהריסים ולירוק לתוך הים, או לאסוף אותן בתוך קופסת זכוכית.
או אולי, רצוני האמיתי הוא, שהיא לא תישאר בגדר זיכרון ילדות, ותו לא.
אני לא יודע מה אני רוצה יותר;
ללקק לה את הדמעות מהריסים ולירוק לתוך הים, או לאסוף אותן בתוך קופסת זכוכית.
היא בוכה לעיתים כה תכופות, שאם אטעם מדמעותיה בכל פעם שתסתגר לה בחדר ותשפוך את נשמתה החוצה, הכל יהיה מלוח כל כך. ואם אחליט לאסוף אותן, הקופסה תעלה על גדותיה והמים המלוחים ישפכו ממנה. הם ישפכו, ועימם כל ההיסטוריה שלה, שהרי דמעה יכולה להעיד כה הרבה עלינו ועל חיינו.
מוחי דנן בסוגייה זו, בעוד שעיני נשואות אל החריץ בין הוילונות הלבנים. דרכם אני רואה שיח ממנו פורצים פרחי היביסקוס אחרונים שלפני ימי הכפור.
הה, ימי הכפור. ימים כואבים ומרים אלה, ימים של התחדשות הם. מה יהה על פרחי ההיביסקוס האדומים, מהם הייתי שותה צוף כמו יונק דבש? נזכר אני, איך הייתי מלקק את החומר הדבשיי הזה, שזלג אל בין שפתי.
הייתי מלקק אותי כפי שהייתי שמח ללקק דמעותיה.
לאט לאט, הייתי עוצם עיני ומתענג על הרגע המתוק הזה.
זכרונות ילדות.
כל שנותר לי הוא זיכרון ילדות.
אני לא יודע מה אני רוצה יותר;
ללקק לה את הדמעות מהריסים ולירוק לתוך הים, או לאסוף אותן בתוך קופסת זכוכית.
או אולי, רצוני האמיתי הוא, שהיא לא תישאר בגדר זיכרון ילדות, ותו לא.