יום חורפי של סגר
לפעמים, כשמשעמם לי, אני יושב בחדרי מול המחשב ומתחיל לקלף את כל הפצעים שעל גופי בזה אחר זה.
לאחר שכולם כבר מקולפים, לפתע אני חש תחושת גירוי ודחף עז לגרד בחוזקה את הקרקפת, ואז…מיד לאחר הגירוד, אני מטה את ראשי לעבר שולחן הכתיבה, מתחיל לשפשף את שיערי ומבחין מיד במטר של קשקשים לבנים אשר נוחתים להם על השולחן ועל המקלדת.
כמו-כן, בדיוק באותה העת, אני גם מפליץ בתדירות גבוהה יחסית ,בגלל גזים רבים אשר הצטברו לי בבטן.
עכשיו תארו לכם את התוצאה המעניינת: אני יושב לי במרכז החדר, על הכיסא המשרדי שלי, כמעט כל החולצה שלי מלאה בקליפות של פצעים, את השולחן והמקלדת- מכסה מעטה לבן עדין של קשקשים מהשיער וכל זה בעודי ספון בסירחון שכבר הצטבר לו בחלל החדר מכל הנודים שאני משחרר.
תגובות (1)
ככה אני מדמיין מישהו שכבר ראה ועשה הכל בחיים.