יום הולדת

היום יש לי יום הולדת, יש לי בלונים וגם זר.
אבל מה זה עוזר, אני קיימת בעולם מספר שנים וזה רק מזכיר לי שלא נשאר לי הרבה זמן למרות שאני עוד ילדה.
התאריך הזה שמתנוסס על כול דף שאני כותבת ביום הזה נראה לי מנותק מהמציאות.
למה זה לא כמו שזה נראה אצל אחרים למה אני כול כך מצוברחת?
אני כול כך רוצה מסיבה אבל לא יודעת אף פעם אם מי להיות שם, גם עם האנשים הכי קרובים אלי אני מרגישה רחוקה.
אני רק רוצה להתנתק מהחיים ביום הבודד הזה להיות אם האנשים שאוהבים אותי הכי בעולם ושכולם יגידו שאני מיוחדת. אבל, זה לא קורה הכל רגיל מידי ואני מרגישה בודדה כול כך.
אני בוגרת אבל אני רוצה להישאר ילדה. אמא אני רוצה להישאר קטנה לעוד קצת, אני לא מוכנה עוד.
אני צרכה להפסיק לראות את החיים דרך עניים של אחרים, לסגור את העניים ולחשוב על כול הדברים המדהימים שצברתי בכל השנים האלה: צברתי חברים וחוויות ובכיתי המון וצחקתי בלי הפסקה והייתי במקומות שלא דמיינתי שאני יגיע אליהם ואני אולי לא חייה את החלום שלי כי עוד לא מצאתי אותו.
אני מקבלת הודעות של מזל טוב בלי הפסקה ואני רק רוצה שכול אלו שרחוקים כול כך יחזרו אליי ויחבקו אותי ויחגגו איתי ואולי רק אולי יישארו ולא רק בדמיון שלי.
כול שנה אני סוגרת עניים ומאחלת לי שאולי השנה אני יצליח יותר מאי פעם, שהחברים שלי יעזרו לי ואני יצבור עוד המון חוויות חדשות.