יהיה בסדר

הוא חייך אלי את החיוך שלו,הרחב,האמיתי.חיוכו המלא תקווה הציף אותי בשלווה חמימה וגרם למוחי לנטוש את המחשבות הנוראיות שהתגלגלו בראשי
" יהיה בסדר , אני מבטיח "
הוא הבטיח שיהיה בסדר , הוא הבטיח שהוא תמיד יהיה כאן כדי להחזיק לי את היד.הוא נשבע לי שלא נפרד אף פעם,וגם אם נפרד-נחזור אחרי שניה.הוא הבטיח לי שלא משנה מה..
הכל יהיה בסדר.
ובאמת ובתמים האמנתי לו,באמת ובתמים חשבתי שהוא צודק-שהמצב רק ילך וישתפר,שחיוכו המתוק יצליח להשפיע על דיכאוני הקבוע לזמן מה,האמנתי שיהיה בסדר
אבל הוא שיקר לי,הוא פשוט שיקר.אחרי שבוע כבר לא היה בסדר,אחרי שבוע הכל חזר לקדמותו.הריבים,הצעקות,הבכי,הכל היה שם.החיוך החם והאוהב שלו הפך לשפתיים מכווצות וכועסות,עיניו שתמיד הסתכלו עלי ברוך ובהערצה היו שחורות מכעס ואנרגיה רעה שנכנסה בו
"הבטחת שתמיד נשאר ביחד,ושלא נפרד" לחשתי לו כשהוא פתח את דלת הבית הגדולה
"אני חוזר בי"הוא אמר בקולו העבה והמדוכדך ועשה עוד צעד בדרך החוצה
"הבטחת לי שתמיד תהיה כאן כדי להחזיק לי את היד!!" אמרתי לו בקול רועד,הוא הביט בי,מלא באכזבה והשיב לי בשקט "אני לא יכול לקיים את הבטחתי,לא עכשיו"
הוא יצא והתחיל ללכת בשביל,רצתי אחריו ותפסתי את ידו בחוזקה " אבל את הבטחת!!!נשבעת לי!!!
הבטחת שהכל יהיה בסדר…"
עיניו הכועסות השתנו ברגע,הוא חיך אלי חצי חיוך ושיחרר את ידו מידי "יהיה בסדר גם בלעדי"