יאללה לחיים!

"מזגת לכולם"? שאל יוסי
"כן". ענה איציק האח הצעיר של המשפחה.
שבעת כוסות הפלסטיק החומים התמלאו במשקה הערק החריף.
מפת שולחן מפלסטיק צבעוני נפרסה על השולחן והוא נתמלא בכל טוב. בורקסים, פסטלים, פשטידות, סלטים ,שתייה קלה וחריפה.
רק לאמא מזגו מים מהבקבוק של מי עדן, היא נוטלת את הכדורים ללב אז הרופא אסר עליה לשתות אלכוהול.
בני משפחת לוי החזיקו את הכוסות והניפו אותם באוויר.
"לחיים אבא"! אמרה אורית. "הנה, כל מה שבקשת נעשה כאן לכבודך". ברקע התנגן לו השיר "אבא" של שלומי שבת מהטייפ הקטן שהביאו איתם.
"אנחנו אוהבים אותך", הוסיפה.
בזה אחר זה נשקו לאביהם, הוא לא הגיב רק חיוך קל היה על שפתיו. הוא שכב על המיטה הקרה כשעיניו בוהות בתקרה מבלי לזוז.
לפתע ,דלת הברזל נפתחה והאיש עם הכיפה השחורה והזקן נכנס מדדה ובידו ספר תהילים.
"רבותי" אמר בשקט, "מאות המנחמים הגיעו וממתינים בחוץ".
טקס ההלוויה של ניסים לוי החל.