טעויות
לא רציתי לכתוב. לא רציתי לקחת עפרון ודף ולהתחיל להמציא מילים. לא רציתי לעשות את זה שוב ושוב ושוב.
אני זוכרת את הדמעות התמימות שהיו מופיעות כשהייתי מתרגשת, ואת הלב הדופק חזק כשהייתי בוכה בפתאומיות.
זה היה מוזר בהתחלה, כי לא חשבתי שזה יכול לקרות, לא חשבתי שאני יכולה לזכות ליחס, לחברים. לא חשבתי שמישהו ישים לב אליי.
אבל זה לא משנה.
אני זוכרת שאחרי הכל אני עדיין אותה אחת, ואני עדיין לבד כשזה נכבה.
לא רציתי להרגיש ככה, לא ביקשתי את זה.
אני שונאת את זה.
לפעמים אני שוכחת איך הייתי פעם, ולפעמים אני חושבת שבלי אולי עדיין הייתי נשארת בתוך הבועה המוזרה של 'שקיפות'.
אולי כן, אולי לא…
הבנתי שהכל היה כנראה טעות, שעכשיו יודעים עליי.
לא רציתי לכתוב, שום מילה, אות, נקודה. לא רציתי להיפתח, אבל בכל זאת נפתחתי.
אולי זה דבר רע.
תגובות (6)
העברת את הרגש בצורה מדהימה, פשוט מדהים.
אני יכולה לחפור, אני יכולה לשתוק. אני יכולה להסכים, ואני יכולה להתווכח.
אבל אני לא רוצה. אז אני פשוט אסכים עם mikenk.
את מדהימה. פשוט מדהימה.
כתיבה יפה, מדהים.
וואו זה מדהים.את תמיד כותבת בצורה הכי יפה שיכולה להיות.ואת תמיד מרגשת אותי מחדש.
מדרג 5 ^^
מבינה כל כך.