טלפון

באותם ימים רחוקים חיכו בערך שבע שנים כדי לקבל קו טלפון לבית, וכדי לשוחח נסעו לעיר לסניף הדואר המרכזי. בקומת הקרקע של הבניין, באולם ארוך, יש שורה של טלפונים ציבוריים. מחכים בתור וכשמתפנה מכשיר טוענים אותו באסימונים ומחייגים.

מישהו בא עם רעיון לארגן חילופי משלחות בין משרד הדואר בישראל, כך נקרא אז משרד התקשורת, ובין חברת הטלפונים של שוויץ. משלחת טכנאי טלפון מישראל תבוא להשתלם בשיטות העבודה של החברה בשוויץ, ומשלחת טכנאים משוויץ תבוא להשתלם בשיטות העבודה של משרד הדואר בארץ.

שלום היה טכנאי טלפון והיה לו ואן גדול לשימוש בעבודה כדי להעביר חומרים וציוד. הוא צורף למשלחת כיוון שידע צרפתית. כך מצא את עצמו יום אחד בטיסה ,עם עוד חברים, נוחת בבירת שוויץ. למחרת כבר צורף לטכנאי שוויצי שעסק בסקר קליטת שידורים ברחבי המדינה.

השוויצי אסף את שלום בבוקר מהמלון ברכב גדול עם גג נפתח שמתוכו הייתה עולה אנטנה שניתן לסובב ולמדוד בה את עצמת השידור בכל הכוונים. יחד נסעו לנקודת המדידה הראשונה מתוך רשימה, עצרו את הרכב וייצבו אותו על תומכות מיוחדות שיורדות מממנו. פתחו את הגג והעלו את האנטנה בלחיצה על כפתור חשמל, ואחר כך החלו לסובב אותה ולמדוד את עצמת הקליטה בכל כוון. את תוצאות המדידות רשמו בשורה בטבלה על טופס שהוכן לכך מראש. לאחר סיום המדידות הורידו את האנטנה, סגרו את הגג והעלו את התומכות. משם נסעו לנקודת המדידה הבאה ברשימה וחזרו על התהליך.

כשהגיעו לנקודה השלישית, לפני שהתחילו שוב, שלום אמר לשוויצי שלפי דעתו תוצאות המדידות יהיו כמו בנקודת המדידה הקודמת כי המרחק ממנה קטן, האזור מישורי ואין שום דבר שמפריע. למה לא לרשום ישר את תוצאות המדידות הקודמות ולחסוך את סדרת הפעולות? השוויצי הסתכל על שלום כמו על מישהו שנפל מהירח. עשרים ואחת שנה שהוא עושה את העבודה הזאת והאפשרות אף פעם לא עלתה על דעתו.

אמר "לא, לא. אי אפשר." וחזרו על התהליך. אבל מה? התברר ששלום צדק. מדידות קליטת השידורים באמת יצאו אותו דבר. בהמשך העבודה קרה מצב דומה ושלום אמר בחצי פה שהוא חושב שגם פה התוצאות יהיו דומות למדידה הקודמת. השוויצי שוב אמר אי-אפשר, הפעם הרבה פחות משוכנע. אבל כך היה. מאוחר יותר, במצב דומה בפעם השלישית, השוויצי לא אמר דבר ורשם ישר את תוצאות המדידה הקודמת בלי התהליך המסורבל של המדידה. לאחר הפסקת צהריים קצרה המשיכו בעבודה. כששוב היו שתי נקודות בדיקה קרובות ודומות, השוויצי ישר רשם את תוצאות המדידה הקודמת כדרך של שיגרה.

כך המשיכו עד לסוף כל נקודות הבדיקה בטבלה והתחילו לנסוע בחזרה לעיר. כיוון שחסכו כמה נקודות העבודה הסתיימה מוקדם מהצפוי. השוויצי עצר בפונדק בצד הדרך והזמין את שלום לספל בירה. שלום הזמין את השוויצי לעוד ספל, ואחר-כך עוד ספל. כשגמרו השוויצי הסיע את שלום בחזרה למלון ושם נפרדו שמחים וטובי לב.

מחר בבוקר השוויצי אסף שוב את שלום ויחד התחילו לנסוע לפי רשימת מקומות חדשה שהייתה בידו. במשך הלילה ועד הבוקר, השוויצי הבין שאם יחסכו כמה בדיקות, יהיה להם עוד פעם זמן לבירה בסוף יום העבודה. אחרי שלוש נקודות בדיקה, השוויצי התחיל לרשום תוצאות בנקודה הרביעית לפני שהתחילו במדידות.

"לא, לא." שלום אמר. " כאן זה יהיה שונה לגמרי. הנקודה הקודמת הייתה בצד האחורי של הגבעה וזאת בכלל בצד הקדמי."

"עזוב", אמר השוויצי, "הטופס הזה ישכב עכשיו שבועיים במגרה, ואחר כך מישהו יתייק אותו בתיק, ואף אחד לא יסתכל עליו עוד".

אם מישהו ביקר לאחרונה בשוויץ וראה שהטלפונים שם זה לא מה שהיה פעם, יבין עכשיו למה.

עוד סיפורים: https://www.tale.co.il/author/urila/
אונות: https://urila.tripod.com/Onut.htm

כפתורים
סיפורים מאת אורילה
הוצאת אופיר ביכורים:
https://www.ofir.org.il/product/כפתורים