טירוף
הוא עוצם את עיניו, נותן להם לשקוע בשיכרון חושים,
מסניף את הרגע הקט של החופש.
טירוף מכסה את פניו המיוזעות,
והוא מטביע את ראשו עמוק בתוך המים
שקט ובועות והתגלות.
עשן של אפור ולבן וחושך מכסה את שדה הראייה,
מים מלאי עובש, צורות שחורות מרחפות,
חייו, על קצה של מוות,
טירוף.
חותם את עתידו בדעות עצמיות,
בעוד כולם סביבו חושביהו למשוגע.
תנו לי רגע לשאוף אוויר,
לזכות בחופש שנמצא מאחורי כל,
מאחורי בכי הטירוף.
תגובות (5)
יפה מאוד!!!!
אני מאוד אשמח אם תקראי את הסיפור שלי:" חבר שלי מאוהב בחברה שלו" :)
זה מעורר השראה, ואני שמחה שזה לא קצר יותר מכפי שזה עכשיו.
וכמו תמיד אצלך, התיאורים הופכים את הכתיבה למוחשית.
אהבתי את העובדה שמאחורי הטירוף הזה יש גם מקום מסוים של שפיות, של אדם שרוצה רגע של הקלה מכל הבלגן שהוא נלחם בו… זה מתואר היטב ואני מחזקת את ילדת פרא בעניין המוחשיות.
זה ממש יפה
סאפ!
הרעיון שלך מצא הד בליבי, זה כמו צחוק או בכי, או צרחה של שיכרון חושים, משהו לא מנומס לא מקובע, לא מקובל שבו מסתתר חופש אמיתי ומדבק!
יוקי