טבעונית? *קטע על בעליי חיים*- אסור להתעלל

אני כבר עומדת שם. ממש שם. מרחק נגיעה. אני רואה את כל בעליי החיים. שמתעללים בנפש שלהם. אני רק עומדת שם. בלי לעשות כלום. אני כל כך רוצה. אך לא מצליחה לזוז. האנשים ההם. שהתעללו מרות בבעליי החיים שהיו לי בחווה. צחקו להם. היו שיכורים. דמעות מלוחות זלגו על לחיי. היה אמצע הלילה. אני זוכרת שהיה לי מאד קר. עמדתי על גג בית מסוים בכפר שלי. שמעתי את קולות בעליי החיים שרע להם כל כך. לא ידעתי מה לעשות. הרגשתי שלבי נעצר. רק עמדתי על גג הבית. רגליי נדבקו ולא אפשרו לי לזוז. ממזמן הייתי רצה לבית השוחט ומבקשת ממנו שיעצור. הזוועה שראיתי בלילה הזה הייתה נוראית. חשבתי לעצמי אם להיות טבעונית. מתעללים בבעליי חיים. בנפש העדינה והטובה שלהם. בשביל אוכל? בשבילינו? בני אדם חסרי כבוד? הביקוש האדיר לאוכל מעורר את הרצון של השוחטים להמשיך להתעלל בבעליי חיים. אבל למה? בשבילינו? לא רק. גם כלבים וחתולים אוכלים עוף ובשר. שהם לא ממש יודעים מה זה. החברים שלהם! אלו שנשחטו כדי שיאכלו. אבל בשביל מה? חשבתי לעצמי בעיניים עצומות ומלוחות מדמעות. בשביל הבריאות שלנו. מה עם הבריאות של בעליי החיים? איך התרנגולת בוכה כשלוקחים לה את הביצים. אך אף אחד לא רואה את זה. כי זה בריא בשבילינו. איך עובדים על התרנגולות? בעליי חיים זה המרכיב הבסיסי להתקיים בחיים הללו. כלבים,חתולים, ומיני בעליי חיים שגרים אצלנו בבית. כל יום ויום מרגיעים אותנו ויודעים מתי אנחנו בוכים. בעליי חיים במשק רוצים גם להרגיש ככה. רק חבל שהם "מסחר ופרנסה" בשביל בני האדם. עדיין המשכתי לעמוד על הגג. אמרתי לעצמי משהו בלחש ולאחר קפצתי מן הגג. המחשבה האחרונה שלי הייתה: 'בשביל בעליי חיים אני מוכנה למות'.