חתול שחור

והחתול השחור,שלא היה לבן כמו החתולים הלבנים,ולא היה ג\'ינג\'י כמו החתולים הכתומים,וגם לא כלב כמו הכלבים השחורים,ידע מגיל קטן שהוא מיוחד.
\"אולי אני אינני חתול.\"הוא ילל לעצמו פעם כשהתבונן לעצמו במראה.\"אולי אני רק נראה כמו אחד.\"
הוא הרגיש את החתולה הלבנה מתחככת בפרוותו בהתנשאות בעודה מתכוננת לזנק למיטה.\"אם אינך חתול-\"היא קפצה,וכשנחתה על שתי רגליה התמקמה בנוחיות \"אז מה אתה חושב שאתה?\"
החתול השחור לא ידע.\"אני לא יודע.\"ענה והמשיך להסתכל במראה,מנסה למצוא רמז לא קיים שיצביע על כך שאיננו בכלל חתול.\"אולי אני ציפור.\"
\"ציפור!\" קראה החתולה בבוז.\"הרי כולם יודעים שמקומם של ציפורים הוא בשמיים,או במרומי העצים,ולך בכלל יש פחד גבהים.\"
\"לא נכון,לא נכון!\" התערב הכלב המתלהב כהרגלו.\"פינגוונים הם ציפורים!כך לפחות שמעתי.כך שמעתי.\"שני החתולים גילגלו את עיניהם כשהכלבלב הקטן התערב בשיחתם והתעלמו.
\"אולי אני בן אדם.\" תהה החתול השחור כששמע צעקות של בני אדם מהבית השכן.
\"אינך בן אדם.\"אמר הכלבלב בביטול,שידע כי אילו היה בן אדם כבר מזמן היה מרגיש צורך לקפוץ עליו ולדרוש ליטוף.
\"אולי אתה אלוהים.ובעצם,חבל שלא,אז אולי יכולת להעלים את הכלבלב.\"חתולה ליקקה את עצמה בעונג כששמעה בעונג את נביחותיו של הכלבלב (\"יש לי שם!יש לי שם!קוראים לי באדי!\")
\"אולי אני אלוהים!\"קרא החתול השחור בהפתעה,סוף סוף הגדרה שהרגיש בנוח איתה.בפעם הראשונה בחייו,הוא הרגיש שלם עם עצמו.הוא היה אלוהים.
באותו הרגע נכנס הבן אדם שלהם לחדר והחתול השחור מיד החל להיתחכך בו ביללות \"הרם אותי!נתין!הרם את אלוהיך.\"וכשבן האדם הביט בו בחיבה והרים אותו בידיו הוא הרגיש את הצורך לשרוט אותו ולברוח,אך עמד באומץ אל מול החשק כשראה את מבטו המקנא של הכלב שרצה גם הוא שהבן אדם ירים אותו,אך היה כבד מדי.
לבסוף הבן אדם יצא מהחדר והוריד אותו,חוזר לעניניו.החתולה הלבנה נרדמה על המיטה וגם הכלב על מיטת הכלבים שלו.החתול השחור כרגיל הסתובב כהרגלו ברחבי הדירה כי אף פעם לא ידע מה הוא המקום הטוב ביותר לישון בו,אז היה חייב לנסות בכל לילה מקום חדש.הוא היה חייב למצוא מקום הכי טוב משל כולם כי הוא אינו סתם חתול ובעצם אינו חתול בכלל.הוא האל של כולם ולאל מגיע מקום טוב יותר.
לבסוף נרדם על הכורסא שאסור היה לו לעלות עליה ובכל זאת עלה עליה פעם אחר פעם,ונרדם.בחלומו,הוא פגש חתול ורדרד קירח שישב על כורסא אדומה שנראית כמו כורסא שגם עליה אסור לו לעלות.
\"אני הוא האלוהים!\"קרא החתול הורוד ביללה מרושעת.\"השתחווה בפני אלוהיך.\"
החתול השחור מיהר להשתחוות כי היה בטוח שאכן אלוהים לפניו,שכן בחיים לא ראה חתול ורוד,ובטח שלא קירח מפרווה.אמנם גם לא ראה אף פעם חתול שחור אחר,אך חתול זה נראה הרבה יותר מיוחד ממנו.
כשהתעורר בבוקר מחבטה של עיתון מגולגל באדיבות בעליו,הוא התאכזב שאין הוא האלוהים של העולם כפי שחשב.כשסיפר על חלומו לחתולה הלבנה היא צחקה בקול רם.
\"אינך פגשת באלוהים.לאלוהים אין מראה,או צורה.אלוהים הוא משהו רוחני.\" אמרה החתולה,שבעליה הקודמים היו זוג נוצרי אדוק חשוכי ילדים.
\"אלוהים לא קיים בכלל.\"מלמל הכלב ממקומו כשראשו תחוב מתחת לידיו על הרצפה,בעליו הקודמים של הכלב היה מפחיד מאוד.
\"אני אומר לכם שאלוהים קיים!והוא בהחלט נראה כמו חתול ורוד וקירח!\"ענה החתול השחור ואז עלה על המיטה ותפס תנומה קצרה.