חלון הסערה

החלון רחף לו באמצע קרחת היער הפרחונית.
אור השמש השתקף בזכוכית ויצר קשת של צבעים על פני המדשאה הבהירה.
הפרחים נעו בעדינות בעקבות הרוח הנעימה שהדפה את עלי הכותרת וכתוצאה מכך הם עפו באוויר ויצרו תחושה של שלווה.
האגם נצנץ באור השמש ופכפוך מפל עדין נשמע מאי שם.
זה נראה כמו המקום הכי מושלם בעולם.

מעבר לחלון, נשבה רוח חזקה וגלי הים פגעו בזכוכית בעוצמה.
סדקים נוצרו וטיפות הוטחו לכל עבר והרקיע לא היה כל כך מזמין.

ישבתי זמן רב מול החלון, מנסה לפענח את מקור הבעיה.
אך לקח זמן עד שהגיעה התשובה.
קראתי לחברים, מכרים , שכנים, מוכרים בחנויות בגדים, נהגי מכוניות מירוצים ואף למוכרי כרטיסים, אך כולם טענו שהנני הוזה ואף אחד לא היה מוכן לבוא איתי לבדוק את חלון הסערה.

יום אחד זה הכה בי,
זוג עיניים גדולות בהו בי, סוף כל סוף הבנתי מאיפה הבעיה הארורה.
חייתי כל כך בהכחשה שאפילו לא ראיתי את זה בא.
החלון הוא מראה.