חלום

הוא מביט דרך החלון במבט חולמני. הוא לא בטוח מה הוא רואה אבל הוא בטוח ברגשותיו.
הוא מתחיל להזיע, כפות ידיו רועדות, הלב דופק ללא ההפסקה ואז
משום מקום זה מגיע!
המציאות, הוא מתעורר לחדרו הירוק הנעים והבטוח, נוטף זיעה ואחוז בהלה.
"אותו חלום" הוא חושב לעצמו אבל יודע שהפעם זה לא חלום זו המציאות שממשיכה לרדוף אותו בלילות!
היא לעולם לא תיתן לו מנוח ובוודאי שלא לשכוח…
אם היה יכול היה מוחק את הזיכרון הזה, שעכשיו הפך בעצם לסיוט
שלא נגמר…
אם רק היה יודע כיצד זה נגמר…
הוא לא זוכר את שמה רק כיצד נראתה.
היא הייתה יפה, הכי יפה שראה מימיו…
עיניים גדולות זהובות כדבש, שיער ארוך חום כמו שוקולד, פה דק
ואף ארוך ומדהים ביופיו אך הזיכרון פחות יפה..
עיניה הגדולות שמביטות בו באימה מהולה בתקווה, פיה הדק
שמתחנן לעזרה…
אבל כבר היה מאוחר מידי והוא לא ניסה, אם רק היה שם לב מה קורה סביבו מוקדם יותר אולי החלום היה נראה אחרת…