חלום – פעם שנייה

הוא ידע שיום אחד יגיע לשם. מאז שהיה קטן וראה בפעם הראשונה את האור המסתורי מהבהב מדי פעם מאחת הפסגות, הבין שזה משהו שיהיה עליו לעשות, גם אם יהיה זה הדבר האחרון בחייו.
איש מהמבוגרים לא ידע לספר מה מקורו של האור, או שמא הסתירו ממנו את הסוד. אפילו הוריו התעלמו משאלותיו, מה שחיזק אצלו עוד יותר את הרצון לפתור את החידה.
חלפו שנים והיום הזה הגיע. אבל דבר לא הכין אותו למה שעתיד להתרחש.
אותו הבוקר נראה רגיל, בדיוק כמו זה שלפניו וקרוב לוודאי שכך גם יהיה למחרת, רק שהוא לא יישאר לבחון זאת, כיוון שיהיה רחוק מכאן, בדרך לאותה נקודת האור המסתורית, שקראה לו כל השנים.
הוא אכל ארוחה קלה. שטף את הכלים, ניגב והחזיר למקום. 'חשוב לשמור על סדר וניקיון' אמרה לו תמיד אימא. היא גם תמיד אמרה שלא ישכח לקחת סוודר אם יסע רחוק. אז הוא לקח סוודר ושני כריכים, וכמה קופסאות שימורים ושלושה בקבוקי מים.
אחר כך הכניס מעט בגדים, קיפל את שק השינה, נעל נעלי הליכה נחות, השאיר את חייו בעבר ופנה לעתיד.
הוא יצא מגבולות המושב. כעבור זמן מה ירד מהכביש הסלול ועלה על שביל הכורכר המתפתל. בגבו נשפו בתי המושב, מולו חלום ילדות ובליבו חשש קל מהלא נודע. מה יגלה שם… מה פשרו של האור המסתורי… האם יתאכזב ממה שימצא…
אבל כבר היה מאוחר מדי להתחרט. הוא הידק את התרמיל ובצעד נחוש ירד מהשביל המסודר ופנה לכיוון ההר, למקום בו רגלו של איש לא דרכה כנראה מעולם.
אבנים פצעו את רגליו. שיחים שרטו את גופו הצנום. ענף אחד שבור קרע את חולצתו וכפות ידיו התמלאו נקודות אדומות של דם. אבל הוא לא וויתר. נחוש להמשיך ויהי מה. רק השמש השוקעת הכריחה אותו לחפש פיסת אדמה סבירה להעביר את הלילה המתקרב.
הוא הניח זרדים יבשים והדליק מדורה. אחר כך פרס את שק השינה ונשכב עליו, מביט בשמיים המתמלאים במרבד כוכבים שכיסה את העולם. גצים שעלו מהמדורה בקולות מתנפצים, התעופפו מעלה, כמו גחליליות, ונבלעו בשמי הליל האין סופים.
לפני שנרדם עוד הספיק להבחין בנצנוץ מההר, שנראה קרוב מתמיד, אם כי היה לפניו עוד חצי יום לפחות של טיפוס לא קל עד לפסגה. עם מחשבה זו הוא כנראה נרדם, כי הדבר הבא שראה זה את האור הראשון למחרת בבוקר.
בזריזות כיבה את הגחלים שעדיין העלו עשן, אסף את מה שפוזר וחזר למסע, לדרך שהתבררה קשה הרבה יותר ממה שדמיין לעצמו.
חלפו שעות וממש לפני שהשמש החלה להדוף את היום לכיוון לילה נוסף, הוא הגיע למקום. סוף סוף, אחרי כל השנים האלה הוא גילה מה מקור ההבהוב המסתורי שעל פסגת ההר…

מתוך "סיפורים שאין להם סוף" בקרוב הלקט.