חיים של דם

דמיינו לעצמכם את האש הבוערת בכם, כל רגשות האשם, הגועל והשנאה העצמית מתגברים על שאר הרגשות שלכם, הדם והרצון לגעת בו הוא כל כך עז.
היא מאוד אהבה אותו, והם היו כבר שלוש שנים ביחד. איך שהוא היה מנשק אותה, מחבק אותה, נוגע בה, היא התגעגעה למגע שלו ולאהבה שלו. היא הרגישה שבלעדיו היא כלום, חסרת תוכן וכל עניין, היא הייתה אובססיבית אליו. אפשר להגיד שהיא הייתה משוגעת וחסרת כל הגיון, אבל כל כך עמוקה עם זאת. זאת הייתה טעות חייה, והיא לא הבינה את זה.
היא ישבה על הספה בסלון כאשר בידה הסכין מלאת הדם, היא חשבה שהיא לא בסדר, והיא ידעה את זה. היא חשבה שהכל בגללה, היא לא הבינה שהוא ניצל אותה. היא לקחה את הסכין והסתכלה על החדות שלו, חשבה אם זה יכאב לה. היא עשתה חתך בידה והרגישה את הכאב הצורב, היא אהבה את זה, היא ידעה שכך היא תשלם על חטאיה ומעשיה. היא העבירה בזהירות את הלהב על בטנה, אבל זה לא היה מספיק עמוק כדי שהיא תדמם. היא כל כך כעסה על עצמה ובכתה המון, היא ידעה שתכף הסוף יגיע. היא חתכה את הבטן שלה מכל הכיוונים, דיממה עד מאוד. היא התמוטטה על הרצפה ונשכבה לידו, ליד גופת החבר לשעבר שלה, כאשר מדמם למוות. צמרמורת עברה בגופה, היא הסתכלה עליו ובכתה, היא הבינה שזה המעשה הנכון ביותר בשבילה. היא ידעה שזה לא משחק, ושהיא צריכה לשלם על מה שהיא עשתה.
"אני אוהבת אותך" אמרה את מילותיה האחרונות, לא נאמרה תשובה.
היא החזיקה את ידו וזה נגמר, זה היה הסוף שלה.