חיוך גדול

עיניים גדולות, אף קטן וסולד ושפתיים בגוון הדובדבן.
וכמובן, החיוך הכי גדול שראיתם מעודכם.
זה לא משום שאני שמחה וכול-כך מאושרת שאני עומדת לשיר לציפורים.
לא, זה משום שאם את מחייכת מספיק, אנשים מניחים שאת מאושרת עד כדי כך.
ולאחר מכן, הם מחליטים האם את מאושרת בגלל שיש לך סיבה,
או שזה בגלל שאת טיפשה כול-כך שאת לא צריכה סיבה.
פעם הייתי מנחשת מה הם חושבים על חיוכי, אבל בסופו של דבר,
למה שיהיה לי אכפת מה הם חושבים על דבר מזויף?
למרות שגם על דבר אמיתי לא הייתי עוצרת יותר מרגעים אחדים על דעתם.
החיוך ההוא, גורם לכך שאנשים לא מתייחסים אליי ברצינות,
אבל זה אחד החלקים הכי טובים בכול זה.
טוב, לפחות חלק מהזמן.
כי יש רגעים שבהם הייתי מוכנה להרוג מישהו אם זה יגרום לאנשים להבין שאני רצינית לחלוטין.