חול

חול.
הרבה חול.
בכל עבר, בכל צד.
רק חול.
בשמים ממעל חמה לוהטת.
החול, החול רותח, לוהט כלאחר כור צורפים.
הרגלים היחפות זועקות. חם! לוהט!
מים – אין. אנא אני פונה? אנא הולך?
עלפון. תרדמה. שקט.
קום! אומר קול. קום, אכול ולך מכאן.
קם… אכל… הלך…
ארבעים יום הלך.
ארבעים יום צעד בכוח אותה אכילה.
עוד צעד ועוד צעד. לאן? אינו יודע.
הר. לא גבוה ולא נמוך. לא מרשים במיוחד.
הר חרב, הר חורב.
מטפס. עולה. נטמן במערה צרה. נקר צר בקיר.
שקט.
קול קורא: מה לך פה?
קנאה. קנאה לשמך. פושעים הבנים וחוטאים לך.
צא. עמוד בחוץ.
רעש. רוח. אש. לא באלה.
קול דממה דקה.
חוזר, שוכב, נרדם, חולם.
קול: מה לך פה?
קנאה. לך, לשמך, פושעים, חוטאים… מחללים שמך.
קום ולך.
אבל מחולה. שם ימשיך במקומך.
קם. הולך. פונה. ממשיך.
…
…
עולה בסערה השמימה.
….
…
ברית.
מילה.
פסח.
לסנגר על ישראל יצא.
זכור לטוב הנה הוא בא…