חבורת המלכים השולטים החזקים מאוד

אז החלטנו לכתוב על שלט – או יותר נכון, חתיכה גדולה שכזאת של לוח כזה שלירון הביא מהחצר שלו – את השם של החבורה שלנו. זה היה קצת קשה להחליט על שם אבל ההחלטה הייתה מאוד מוסכמת על כולם. בהתחלה, רוני שאלה,
"אבל איך יקראו לנו?" ואז אני עניתי,
"אנחנו צריכים שם טוב שיתאים לנו, והחבורות של השכונות האחרות יפחדו מאיתנו".
"אולי צמאי הדם?!" קרא עידן. ראיתי את לירון עם צמרמורת ומביט בי במבט מפחד שכזה.
"לא. זה מפחיד מדי ויחשבו שאנחנו משוגעים וחולים בשכל!" הכרזתי ברשמיות רשמית שכזאת.
"אה…. טוב, אז פשוט בואו נחשוב על כל מיני דברים שמתאימים לנו… כי אנחנו לא באמת צמאי דם."
רוני אמרה. היא שמה חלק מהשיער שלה מאחורי האוזן. יש לה שיער חום בהיר שהיא קושרת בזנב סוס. וכובע, יש לה כובע שהיא שמה מאחורה ואנחנו אומרים לה שזה של בנים. אבל היא אומרת שלא. היא גם הכי טובה מכולנו בכדורגל אפילו שהיא בת ובנות שמשחקות כדורגל זה מוזר אז אנחנו אומרים שהיא יכולה להיות גם בעצם בן. אבל היא גם חכמה.
"אנחנו מלכים!" לירון קרא בהתלהבות.
"כן כן, אנחנו שולטים," הסכים עידן.
"ואנחנו גם נורא חזקים!" אמרתי אני.
"אני חושבת שכדאי שיקראו לנו חבורת המלכים השולטים החזקים." אמרה רוני.
"מאוד." עידן הוסיף.
"חבורת המלכים השולטים החזקים!.. מאוד!" אמרתי אני.
וכולם צחקו וחייכו כי זה היה שם קצת מצחיק אבל בכל זאת היה בו משהו שיכול לגרום לחבורות מהשכונות האחרות לפחד פחד נוראי.
אני בטוח שנוכל לכסח להם ת'צורה בפעם הבאה שנראה אותם!