זריחה

השמש זורחת ושוקעת כל יום מחדש.
זאת עובדה, כל אחד יודע זאת.
אבל, לפעמים אני תוהה, אולי השמש לא תזרח מחר? אולי העולם יישאר חשוך לנצח?
בשבילי , אפילו השמש לא תצליח לשפוך אור על עולמי.
שמי הוא שמחה , אני לא כל כך מסתדרת עם השם הזה.
אני גרה אצל סבתי – יהודית , היא אמא של אמא שלי.
אני בת 15 ואם רוצים לדייק אז 15 וחודשיים.
אני לא אוהבת את החיים שלי.
אח שלי התאבד כשהיה בן 21 , אני הייתי בת 5, בערך חודש לאחר מכן אמא שלי נפטרה מדיכאון, היא יותר מידי אהבה את אלעד.
אבא שלי, השאיר אותי ליום אחד אצל סבתא יהודית, הוא מעולם לא חזר.
זה הפך לחלק מהשגרה, אני גם זוכרת שכשהייתי ילדה קטנה היו תמיד שואלים אותי : "את מי את אוהבת יותר? את אמא או את אבא?"
תמיד עניתי "את סבתא" ואלא שלא היו יודעים היו צוחקים.
מאז שהייתי קטנה, הייתי קמה כל בוקר בשביל לראות את הזריחה,
האמנתי, שבגלל שלשמש יש כל כך הרבה אור, היא תוכל להביא לי קצת,
עד היום אני מאמינה בתקווה.
היום, יש את האזכרה של אלעד.
אני לא מבינה למה צריך את האזכרה הזאת, את הנפטר אני זוכרת כל השנה ,
יותר נכון להגיד – בכל רגע מהחיים שלי, אני לא צריכה אזכרה שתזכיר לי אותו.
"שמחה שלי?" אמרה סבתא מפתח הדלת.
"כן סבתא, אני מקווה שלא הערתי אותך" אמרתי ותוך כדי הסתובבתי לכיוונה.
"זה בסדר לא הערת אותי, בוקר טוב!" אמרה סבתא עם חיוך.
"אני יכולה להכין עוגיות? כל הכיתה שלי מתכוונת לבוא , צריך הרבה אוכל"
אמרתי גם אני עם חיוך.
"כן, בוודאי , איזו שאלה? " אמרה סבתא מצחקקת ועוזבת את פתח הדלת.
הטלפון שלי מצלצל, זאת סתיו.
"היי, מה נשמע?" היא ישר שואלת.
"את יודעת, חיים- נושמים, אוכלים וישנים" אמרתי באדישות.
"סבבה, רק רציתי לברר, את לא באה היום נכון?" היא המשיכה.
"לא, אבל תזכירי להגיד לכולם שהיום בחמש וחצי אצלי ולא בשש טוב?"
"אין בעיה, טוב אז ניפגש, בי" והשיחה התנתקה.
קמתי מהמטה והלכתי למטבח.
סבתא ישבה, שתתה קפה וקראה עיתון.
היא ראתה אותי ושאלה:"שמחה שלי, את רוצה שאכין לך קפה?"
"כן, נראה לי אני אלך להתקלח עכשיו " אמרתי בשקט.
"בהצלחה"
"תודה" אמרתי.
איזה הצלחה אני צריכה במקלחת? לא לטבוע?
אני ממש אוהבת להתקלח, זה משכיח ממני הרבה דברים.
אבל הפעם, זה דווקא העלה בי הרבה מחשבות על החיים.
בן אדם נולד , גוסס ומת.
אבל, יש עוד משוואה:
בן אדם נולד, לא רוצה לחיות , הורג את עצמו ומת.
ובעצם יש עוד אחד אחרון:
בן אדם נולד, לא רוצה לחיות ומת מדיכאון.
ואני? מה אני?
בן אדם נולד, לא רוצה לחיות וחי .