זה נהיה מפחיד.

זה נהיה מפחיד.
כשהחושך הופך קודר והשמיים הופכים אני ואני הופכת אחרת.
זה נהיה מפחיד.
כששמחה נוטשת וצמרמורת מבלבלת ואני נופלת. נופלת.
זה נהיה מפחיד.
כשאתה רץ החוצה, לעבר הים, מבעד לשמיים, השחורים. בורח.
זה נהיה מפחיד.
כשחלום כבר לא חלום וזה הכול רק מציאות קודרת. חלום סיוטי, אולי.
זה נהיה מפחיד.
כשהדם זורם חזק מדי והפחד נהיה פחד ואני נהיית פחד והחושך נהיה פחד.
זה נהיה מפחיד.
כי עכשיו זה רק אתה ופתאום גם לא אתה ואז הכול – כולל אתה. זה רק פחד.
זה נהיה מפחיד.