זה לא מה שאני רגילה ~ לתחרות הסיפורים של אנטסיה22

כמעט ארבעה חודשים , שאני לבד . מופנמת , סגורה . פתאום השתנתי . לא מוכנה להסביר, מפתחת ריבים כל יום . קשה לי , אני אומרת את האמת . אני רחוקה מכל מה שמוכר לי . במקרה שלי הביטוי ' נמצאת בארץ אחרת , מנותקת . ' רציני אצלי . אני באמת בארץ אחרת . באוסטרליה , יום שלם טיסה מישראל . לחברות שלי קל , התחילו את השנה אחת עם השנייה , נאחזות בחברות אחרות מהכיתה , מדברות על שני הבנים והבת שיצטרפו לכיתה , מדברות על החבר החדש של אופיר . חוזרות לכל מה שמוכר להן , לא מושפעות מאד מהעזיבה שלי . נסעתי אופטימית , חשבתי שזה יהיה להן קשה , שאני אהנה ואעשה חיים בזמן שהן לומדות , וטעיתי . קשה לי , אני מבחינה בחיסרונן . אין לי חום , אהבה , חברות לדבר איתן , תמיכה . לבד , לא יודעת את השפה , זרה . קשה לי , אין מה לומר . זה לא סתם לעבור דירה , אלא לארץ אחרת בקצה השני של כדור הארץ . אי אפשר להפגש , לא כלום . חבל שאני לא יכלה לקחת מטוס ולנסוע אל כולם חזרה . חבל . מתגעגעת ליחס ה'נימוסי' של ישראל , לקור של החורף , לדיבורים עם יובל ואופיר ויערה, לשיעורי הבית שהיינו מכינות יחד או לבד . לכל . למשפחה , לחמימות , לתחושה המוכרת. למה נסענו ?

" לא אכפת לי מה אחרים חושבים עלי כל עוד יש לי אותך ואת יובל ויערה המושלמות . " אני מסמסת לאופיר . היא מסתפקת בתשובה קצרה , תודה . לא נראה שהן מרגישות בחסרוני . רק לפני יומיים דברנו , שיחה ארוכה , מלאת רכילות , תלונות , שפיכות לב . רק אני שתקתי , מקשיבה בשקט . מה יש לי כבר לספר ? דווקא עכשיו , כשאני באמת צריכה אותן , לא לצחוקים , אלא לכאב , לחום , להרגשה שמישהו מבין אותי – הן לא פה בשבילי . חבל .
" נעמה , תתנתקי מהמחשב . " השעה הייתה רבע לשבע ואמא החליטה שהגיע הזמן שהיא תשים קץ לזמן המחשב שלי . " אני כותבת לחברות במייל… " מחיתי . אמא רק נענה בראשה , והעירה לי שאם העיניים שלי יראו רק מחשבים והראש שלי יהפוך למרובע , שלא אבוא לבכות לה . מלמלתי בכעס משהו וחזרתי למחשב . לא הייתה שום הודעה חדשה בדואר נכנס . כבר כתבתי מכתב בעיפרון ושלחתי בדואר , כבר כתבתי עשרות פעמים במייל , דברתי כמה פעמים , סמסמתי – זה עדיין לא הספיק לי כדי להבין שהקשר ביננו בדיוק כמו שהיה לפני שנסעתי . היה חסר לי משהו , החום , הקשר ההדוק יותר ביננו . אויש , זה ברור , טיפשה שכמותך ! הרי אתן לא נמצאות אחת ליד השנייה ! נזפתי בעצמי. אף אחד לא מבין אותי . ואף אחד גם לא מנסה להבין .