ורד

"איך קוראים לך?" שאל אותי נער בעל עיניים כחולות ירוקות.
"רוז," עניתי.
"איזה שם יפה," ענה לי, "כמוך."
"תודה," צחקקתי והסמקתי קלות. לא הייתי כל כך יפה, הייתי בעלת עיניים חומות ושיער חום גלי, אבל בגלל שהיה יפה ומקסים כל כך, הוא גרם לי להרגיש כזו.
הוא הסתובב לעבר שיח הוורדים וקטף ורד אדום, בעל עלי כותרת יפים ואדומים כדם, והושיט לי אותו. התרגשתי מהמחווה, כי זו הייתה הפעם הראשונה שבן הושיט לי פרח, ועוד ורד, כשמי. לקחתי את הפרח מידו. ידו הייתה קרירה וחמימה בו זמנית. קרירה בצורה מרעננת, וחמימה בצורה נעימה. הורד גם היה יפה, מלטף את עורי בעלי הכותרת היפהפיים שלו. ואז שמתי לב לקוצים שלו. דוקרים מעט ומוסווים בכל היופי הזה. עם הזמן, הנער הזה, זה שהושיט לי את הפרח, יראה גם את הקוצים שבי.