וואן שוט – Don't let me go

וואן שוט ראשון באתרר!! כפיים!! ותופים בבקשה חחח
———
קמתי בעדינות מהמיטה מסתכלת על פניו המפוסלות. חורטת אותם במוחי, מהשפתיים השמנמנות עד ללחיים הגבוהות והשזופות, לעיניים הירוקות המעוטרות בריסים עבים וארוכים ועד לשיער השחור. שאפתי את ריחו פעם אחרונה והתלבשתי במהירות, אני חייבת ללכת, לעזוב לכל מקום, רק לא להישאר. מלמול שקט עזב את שפתיו נרתעתי, נעצרת. הסתובבתי לכיוונו בודקת שלא התעורר ונשפתי בהקלה כשהוא זז מעט וחיבק את הכרית ששכבתי עלייה עד עכשיו.
ממשיכה להתלבש הלכתי לכיוון הדלת מניחה את ידי על הידית.
״לאן את הולכת?״קולו הצרוד הבהיל אותי.
״לשום מקום״לחשתי, ׳שקרנית! תספרי לו את האמת!׳ התת מודע שלי צרח עליי.
״אז למה התלבשת?״הוא שאל בחשדנות, שמעתי את המיטה חורקת מעט כשקם ממנה.
״א-אני לא יכולה לעשות את זה יותר״אמרתי בשקט, מפחדת שהוא יתאכזב ממני.
״למה? למה את עושה לי את זה? לנו?״הוא שאל בקול שבור.
״אני מצטערת״אמרתי כשדמעות מופיעות בעיניי.
״שקרנית!״הוא צרח ונבהלתי ״את לא מצטערת, זה היה רק משחק בשבילך נכון? עוד אחד מהמשחקים שלך ויולט נכון?״הוא אמר, לאט מנמיך את קולו. המילים שלו שברו את ליבי אבל הייתי חייבת. דמעות ירדו מעיניי, רועדת השענתי את מצחי על הדלת בתקווה להיעלם ולא לשבור את הלב ליחיד שאהבתי, שמעתי את צעדיו מתקדמים לכיווני ואז זרועות חזקות ושריריות עטפו אותי, כשרואשו מונח על גבי.
״אל תלכי ויולט, בבקשה…״לחש ״בבקשה אני יעשה הכל! אני יהיה טוב יותר אלייך! בבקשה ויולט״הוא התחנן.
״אתה לא מבין?!״צעקתי ״אין יותר טוב, אתה הכי טוב!״הסתובבתי לכיוונו בוכה ״אני חייבת ללכת!״
״לא את לא! תישארי איתי בבקשה, אל תעזבי אותי! אני לא רוצה שתלכי… את לא חייבת ללכת״הוא אמר מניח את ידיו על שתיי לחיי מנשק אותי ברכות, ייבבות בקעו מפי מנשקת אותו בפעם האחרונה.
״אני מצטערת, אני אוהבת אותך!״לחשתי לו כשהתנתקנו.
״בבקשה לא…״הוא לחש, זה היה מאוחר מידי יצאתי מהדלת רצה לבחוץ, הסתכלתי מסביבי כשיד תפסה את מרפקי. ״אני לא נותן לך ללכת! הבנת?! את נשארת כי מגיעה לך להיות מאושרת בסדר?״שאל והנהנתי שמחה שהוא לא נתן לי ללכת ״אני אוהב אותך״הוא אמר ונישק אותי.

———-
די מפגר אבל אני אוהבת את מה שיצא אני מקווה שתאהבו גם! :)