וואו

"מה אתה רוצה?" היא שאלה, קולה נשמע הרבה יותר אדיש מכפי שהייתי רוצה שיהיה, אך כזאת היא הייתה, לפחות כלפי חוץ.
"את יודעת," אני אומר ומתקרב אליה."פשוט רציתי להציע שחזור קצרצר של אתמול." אני אומר ועל פניי חיוך שובב, אני רואה איך היא נמסה, ניתן לראות זאת היטב בעיניה, אך הופעתה עדיין רומזת על ריחוק מסוים.
"בסדר." היא אומרת לפתע, ואני חייב להגיד שלא ציפיתי לכך, שהיא תסכים בכזאת מהירות, לרוב לוקחות לי מספר דקות לרכך אותה, וגם אז, היא מסכימה רק כאשר אנחנו לגמרי לבד, ולרוב אני מרגיש כמו הסוד הקטן והמלוכלך שלה, ואיש חוץ ממנה מעולם לא גרם לי להרגיש ככה, אני מניח שזה בעיקר משום שאני רועש ולא ממושמע מספיק בשביל זה.
היא מתרוממת על קצות אצבעותיה, כפי שרק רקדנית בלט יכולה ונישקה אותי, ולמספר שניות, היא נתנה לי להאמין כי היא אוהבת אותי, שהרגשות שאני מרגיש הינם הדדים, אך לצערי, אני רק נפלתי למלכודת שרבים לפניי נפלו בה,ושאני נשבעתי לעולם לא לראות את התחתית שלה, אך אני מניח שהייתי טיפש יותר אז, חסר ניסיון, הייתי בטוח שניצחתי ושהיא עוד תיכנע לי, אך נראה שטעיתי, שזה לא יקרה.
"וואו." אני אומר כאשר שפתינו מתנתקות, ומביט בפניה, אך היא לא מביטה אליי, היא מסתכלת עליו, בודקת האם הוא מקנאה.
לעזאזל, למה היא לא יכלה להמשיך את המשחק שלה לעוד מספר שניות, לתת לי להנות מתחושת הניצחון לעוד מספר שניות, למה למען כל הטוב בעולם הזה, לא יכולתי לקבל עוד מספר שניות של אושר איתה? למה העולם היה חייב לבוא ולהזכיר לי שזו לא מעשייה, שאיש לא חי בעושר ואושר במקום הזה?
"כן, ברור, וואו." היא הסכימה רקע אחד מאוחר יותר, עיניה עדיין נעוצות בו, אך הוא אפילו לא שם לב, ואתם יודעים, זה שימח אותי מעט, למרות שזה לא היה אמור, לפחות אני לא היחיד שלא מקבל את רצונו, לעזאזל, היא הייתה הדבר היחיד שאי-פעם רציתי.
אני מסתובב ממנה ומתחיל ללכת, נמאס לי מהשטות הזו, מהמשחקים שלה, נמאס לי מהעובדה שהיא משתמשת בי, ולמרות שאני חי בשביל להיות קרוב אליה, זה לא שווה את זה.
"הוא לא רואה אותך ממטר, את יודעת?" אני אומר לה, ורק כאשר אני מדבר ישירות אל תוך אוזנה, היא נזכרת שאני קיים, ושהיא לא מחזיקה בצוואר של בובה או דבר מה בסגנון, היא עוזבת אותי, יורדת חזרה על עקביה, ומביטה בי מין שנאה צרופה, כאילו אמרתי ששיקרתי לה.
"הוא עוד יראה אותי." היא אומרת בשקט, ועיניה מין נחישות סוחפת, מבט שיגרום לכם לעשות הכול, ולבקש עוד.
גורלו כבר נחרץ, זה רק עניין של זמן, עד שהוא יפול באחת מהמלכודות שלה, אך אני לא מתכוון להישאר פה ולצפות בזה קורה.