…והשקר

…והשקר, הוא לא יותר מאשר אמת מנחמת. כשהוא אומר לי שאני יפה, כשאני יודעת שאני לא,
אני מאמינה לו. אותו דבר כשהוא אומר לי שהוא אוהב אותי, אולי לזה אני מאמינה קצת פחות, איך אפשר לאהוב מישהי כמוני?
כמו שאומרים, נסתרות הן דרכי האל. הוא מוביל אותנו בכל כך הרבה דרכים שסופן ידוע מראש, עד שאני לא יכולה ולא יודעת לבחור את זאת שנכונה לי, ואולי אני צועדת בה עכשיו, כי מה זה משנה נכון או לא נכון בסוף אכזרי ומכלה שכזה, ואולי יש משהו אחרי הסוף? (האם זה עוד שקר או אמת מנחמת?)
"אני אוהבת אותך גם", כל עוד תישאר ואולי קצת אחרי זה, לא הייתי מתה בשביל אחד כמוך, ואולי כן, אני לא יודעת, אני רק יודעת שיש בך משהו שיחסר בי, אולי זה יהיה אתה, ואולי זו תהיב חתיכה מהלב שלי.
חיוך, שיער, איפור טיפה מוגזם, הנה אני מוכנה לעוד יום, לפזר לכם שקרים, או שאמת מנחנמת, יותר אותי מאשר אתכם.