התנדבות

כשהייתי ילד יצאו לאור הרבה עיתונים יומיים. לכל עיתון כזה, שמכבד את עצמו, היה שבועון לילדים. כך "הארץ שלנו", "דבר לילדים", "משמר לילדים", וגם "הצופה לילדים". בשבועון שקיבלתי התפרסם סיפור בהמשכים על שני נערים שמסתובבים בחוף הים, רואים מתקן משונה, נכנסים פנימה ומוצאים את עצמם טסים בחללית לכוכב נוגה.

בנוגה אידיליה. כרי דשא נרחבים, פלגים זורמים בין חורשות. בריכות מים צלולים מוקפות פרחים, ואפשר לשכשך בהן בין דגי הזהב. לתושבי נוגה יש פרלמנט, הכנסת שלהם. אחד התפקידים של חברי הכנסת הוא לפנות את האשפה מהבתים ומהרחובות. הם רואים בכך כבוד גדול וכועסים מאוד אם מישהו מנסה לפנות אותה במקומם.

למה הסיפור הזה? אני גר בשכונה שבה בתים גבוהים ובכל בית עשרות דירות. לשלושה בתים כאלה יש צפרדע משותפת לפינוי האשפה. פעם בשבוע אני מטאטא ומנקה את אזור הצפרדע.

עוד סיפורים: https://www.tale.co.il/author/urila/

כפתורים
סיפורים מאת אורילה
הוצאת אופיר ביכורים:
https://www.ofir.org.il/product/כפתורים