התינוק שיהרוס והתינוק שיציל.
בשני ידי האישה ישנו להם שני תינוקות. בשני ידיה שכב הגורל. העתיד. אבל אז היא לא ידעה. שהיא תיעלם מחייהם במהירות. ותיעלם. ושני התינוקות יגדלו. אחד יגדל להרס והשני יגדל להצלה. האחים השונים לגמרי אחד מהשני. התאומים של החושך והאור. יין ויינג. היא לא ידעה. שהתאומים שנולדו לה באותו רגע. ישנו את העתיד. אבל כאשר האישה נפטרה. נעלמה. יחד איתה שני התינוקות. אף אחד לא ידע איפה הם. נעלמו. אף אחד לא שמע את שמם. לא נשלחו לאימוץ. נעלמו. אבל לאחר כמה שנים הופיעו שני ילדים. אף אחד לא ידע מאיפה הם באו או מה שמם. הם רק הופיעו משום מקום. ומיום זה. העיר השתנתה. אנשים באו לחקור את הילדים התמימים. כי שמעו שמועות. על התינוקות הגורליים. אבל אף אחד לא הורשע לדבר עם הילדים. הכל כך תמימים. אבל ככל שהילדים גדלו. למדו. והכירו. הרס התחיל בעיר. ואחד משני הילדים התהלך בעיר לבדו. כשאחיו עסוק. הילד התהלך ולכל מקום שהלך רק הרס. הוא ברח. התחבא. אבל ההרס עקב אחריו. אחיו גילה וחיפש אחריו. ולכל מקום שאחיו הלך. הצלה הגיעה. האנשים האשימו את שני הילדים. בכוחות המסתוריים שלהם. והבריחו אותם מהעיר. שני הילדים טיילו בין ערים. אבל כל עיר או כפר כבר שמעו את השמועות. ולא רצו בילדים. הילדים גדלו עוד. והפכו לנערים. אבל כוחותיהם גדלו איתם. האח הקטן. רצה להתאבד. כי הוא היה סיבה לסבל המבודד של שני האחים. הוא גרם להרס. אבל האח הגדול סירב. ואמר כי הוא ישמור על שניהם. הם המשיכו לטייל אבל לא מצאו בעולם מקום שאליו הם שייכים. ונעצר שוב האח הקטן. ואמר. "אתה לא צריך אותי. בלעדיי כולם היו לוקחים אותך אל העיר. ולא היית צרוך להיות כאן איתי לבד. הכול אשמתי." אבל האח הגדול חיבק את אחיו הקטן. "האנשים בכפר או בעיר לא חשובים לי יותר מאחי הקטן. זה לא אשמתך שהרס עוקב אחריך. אבל אל תדאג. אנחנו עוד נמצא מקום שבו אנחנו שייכים. ועד אז. וגם מאז. אני אשמור עליך." אמר האח הגדול. הם המשיכו לטייל ולבסוף טיילו בכל העולם. אבל שום פינה בעולם לא קיבלה אותם. לא הייערות. לא הכפרים. לא הערים. אפילו לא המערות. שום מקום. ושוב. עצר האח הצעיר. אבל הפעם הוא לא אמר כלום חוץ מבקשה. "אח גדול. ביכולתך להציל. בבקשה. תציל את שנינו." אמר האח הקטן בעצב. והאח הגדול חייך. חיוך עצוב שאחיו הקטן לא ראה. ואמר. "כך אני אעשה. עצום את עיניך" האח הקטן סגר את עיניו מחבק את אחיו הגדול. והאח הגדול הוציא סכין מידו. "אם אנחנו לא מקובלים בשום מקום בעולם הזה. כדאי שנחפש בעולם אחר." אמר האח הגדול ודקר את אחיו הקטן ואת עצמו. בלב.
תגובות (3)
ואוו איזה סיפור עצוב אני בוכה פה זה כזה עצוב אהבתי מאוד מאוד את
הסיפור שוב הצלחת לרגש אותי ואוו איזה מסר
אני על סף דמעות פה
אוהבת שרית
מדרגת 5
ממש יפה!!!
מדרגת 4 כי דרגו כבר 5
הרעיון ממש טוב! חבל לי שזה כל כך קצר, אני מרגישה שזה לא ממצה את הרעיון ושיכולת לפתח את הדמויות הרבה יותר!
בכל מקרה ממש נהנתי!