התחלה חדשה

לא יכולתי להפסיק לראות את מה שהיה שם, האנשים שסביבי מסתכלים עליי עם עיניים מבוהלות ופחד ששולט להם בפנים. ידעתי שהמקום הזה הוא היחיד שאף אחד לא יכול להפריע לי בו. השקט שבטבע מצליח לעמעם את קולות הבכי ששמעתי מהכפר כשרצתי דרך היער.
איך אפשר לעשות דבר כזה? ועוד להשאיר אנשים חפים מפשע לשאת את העוול הנוראי. אבל עכשיו אני מוגנת, אבא היה אומר לי להישאר איתם ולראות את הסבל שלהם.
איך הוא מצליח? איך הוא יכול להסתכל לאנשים בעיניים אחרי הדברים שהוא היה עושה?
להיות מכשפה בזמנים כאלה זה כמעט בלתי אפשרי, אבל למה מגיע לי להישרף על המוקד? לא פשעתי בשום צורה, אז כן שרפתי כפר שלם אבל הגיע להם, אחרי כל העזרה שנתתי הם הפנו לי את הגב הסיטו את עיניהם בזמן שרצחו את כל בני המשפחה שלי בלא אבל על כפם. שבע שנים בזבזתי בכפר הזה! היה לי בעל, ילדה קטנה בת שלוש, רוז. המחיר שהם ישלמו לא הסתיים, עצרתי בקרחת היער וניגבתי את הדמעות מעיניי הבטתי בשמש, היא הייתה באמצע השמיים
\"צהריים, אם אמשיך ללכת מערבה אני אגיע לים, אולי גוון תעזור לי לחזור לבית שלי\" חשבתי בקול רם, מי כבר ישמע אותי? שמעתי צעדים מאחוריי הסתובבתי והעפתי אותם בתנודת יד, ראיתי את ליאון מתעופף עם גלימתו הכחולה ונוחת על גבו מנסה לתפוס את נשימתו.
\"למה עקבת אחרי ליאון? אתה יודע כמה מסוכנת אני עכשיו כשיודעים שיש לי קסם\"
\"אני לא אתן לך ללכת לבד לגוון, חוץ מזה את צריכה את השולייה שלך כדי להמשיך את דרכך לא?\" הוא הניע את ידו בכאב. הנחתי את ידי על כתפו ולחשתי כמה מילים, היד שלו נרפאה וגם הכוויות על פניו.
\"למה לא שרפו אותך במוקד נערי? הרי התעסקת במאגיה ועשית עסקים עם מכשפים\"
\"הייתי אמור להישרף על המוקד בזריחת החמה גבירתי, אבל ריחמו עליי כי אני עוד צעיר ופניי היו יפים מכדי להרוס\".
החמצתי את פרצופי והתחלתי ללכת לכיוון מערב הסתובבתי וסימנתי לליאון לבוא אחריי.
\"לאן אנחנו הולכים גבירתי, אם מותר לי לשאול\" הוא השתרך אחריי מנסה לנשום כרגיל,
\"אנחנו הולכים הבייתה נער, בארץ אחרת. מתחילים הכל מחדש\"