השקט, הדממה.
כל מה שמותר זה שקט,
כל מה ששקט אסור
מצב העיר שופע, בחושך האבוד.
הרעש היחיד הוא, של הפשע הידוע,
סירנות התשוקה בוקעות מתוך האדמה.
השקט הקדוש, הקדוש של העולם
צעקות הייסורים מדמעות הזמן
לפתח התקווה מגיע צבא מושחט,
של שקר, סבל ורצון לנקמה.
התקווה השקטה שבפינה היא
התקווה האסורה.
בורחת מידי הקודש, מציפורניו הארוכות
בעוד אדם הנקמה מעלה את קורבנו.
השקט היחיד, היחיד שבפינה
מתעורר במנגינה קלה לרחש הדמעות.
ביד הנשמה החייה,
שוכב לו גיהנום.
תגובות (2)
חחחחח באמת יכולות להיות לסיפור הזה כמה משמעויות, היו שורות שיכולתי להתחבר אליהם, לקשר אותם לחיים שלי, השאר נהניתי לקרוא, כי הכתיבה שלך מדהימה. יש לך דרך מיוחדת לנסח דברים שאי אפשר לפעמים להביא לידי ביטוי, כישרון אדיר, תמשיכי לכתוב, תפתחי אותו, את עוד תהיי סופרת גדולה! =)
ואוווווו את לא מבינה כמה משמעותי זה בשבילי :) תודההה !