השמדה עצמית

שקר, דמעות כזב וכאב, לפעמים נדמה לי שמאלו בנויים החיים.
הכאב חולף אך לעיטים לא מהר.
הרגש כבר נשכח ונעלם.
מדמים בני אדם לחיות טורפות.
וכולנו מדממים, לא ברור עם ביחד.

פעם, רצח לא יתכן!
היום, רק הגרועה ביותר זוכה לפרסום.
מחליפים דמעות ותחנונים כמו גרביים וכך גם הבעות פנים.
בעבר, ירוק.
היום, אפור.
מנגנון השמדה עצמי מופעל!

נראה שאנחנו נמות לפני הורינו.
אנחנו כבר נהרסים. גם אם לאט.

וככה אנחנו חיים.
זו השגרה המרוסקת שלנו.

זה מנגנון ההשמדה העצמית!