השיטיון הנפשי שלי
פעם ידעתי-
וכעת אינני יודע עוד;
כיצד לשיר ולבכות,
כיצד לשמוח ולמחות,
היכן לחפש וכיצד לגלות.
פעם ידעתי-
וכעת אני נזכר;
איך ידעתי לצפות ליום המחר,
מתי מוקדם, מתי מדי מאוחר,
וכיצד לגבור על הזמן שעבר.
פעם ידעתי,
וכעת אני זוכר-
איך ידעתי פעם את הרעל למגר,
כיצד שימחתי לב רע וחבר,
איך ידעתי שאתה הוא עצמך, ואינך אחר.
ואתה, האם זוכר אתה את עצמך?
תגובות (8)
החרוזים כאן באמת זורמים, וכל הכתיבה טובה. גם השאלה שם בסוף, שגורמת לחשוב, אחרי מה שנאמר קודם לכן ובכללי.
ובכללי, אהבתי מאוד, יצא יפה.
תודה רבה
יאי, הקדישו לי שיר ממש טוב!
:(
What's wrong?
הפלאפון הפך את הסמיילי:)
ובכן, הגעתי אליך דרך איזה המלצה של דניאל מלפני הרבה זמן. עד כה, אני מוכרח לומר שאני מתרשם. כתיבה נפלאה, אין מסר רדוד (אם אני לא יכול לאתר את המסר תוך חמש שניות, אני מחשיב אותו לא רדוד. מצד שני, אני לא ממש משקיע יותר מאשר חמש השניות האלו כדי לגלות מהו כן המסר), חרוזים טובים, משקלים בנויים כראוי ומשלב לשוני מעולה. אני לא יכול לומר שנהנתי לקרוא, כי הקאתי הערב סיפור וחצי ואני לא ממש עירני, אבל במצב אחר אני בטוח שהייתי נהנה.
בכבוד רב, אינטלקטואל חביב לשעבר.