השדרן

השדרן טיפס על עמוד החשמל הגבוה, וילד בן 8 עמד למטה והביט בו בהשתהות. ילד יותר קטן מבן ה-8 התקרב בעצלתיים, מטושטש, והביט למעלה. "מה הוא עושה?" שאל הילד הקטן. "הוא גיבור. הוא רוצה לתקן את השידורים של הרדיו. תראה איזה גובה." "מה יש לשידורים של הרדיו?" שאל הילד היותר קטן. "לא שומעים טוב," אמר בן ה-8, "יש קולות של בלאגנים." "אופו?" של הילד הקטן יותר. "בתוך הרדיו, שומעים בזזז. הוא הולך לתקן את זה." הילד היותר קטן הסתכל על שדרן הרדיו, ועיווה את שפתיו. "הוא לא פוחד ליפול?" "הוא גדול," אמר בן ה-8, "הוא לא פוחד." ואם הוא ייפול?" שאל הילד היותר קטן. בן ה-8 הביט למעלה בתהייה, והבין שהוא לא חשב על זה, שהשדרן עלול ליפול. "אני אתפוס אותו!" אמר בן ה-8 ומתח את חזהו. "הוא כבד." אמר הילד היותר קטן מבן ה-8. "אני חזק!" אמר בן ה-8. "אולי כדאי נביא שמיכה ונתפוס אותה כדי שהוא ייפול לתוך השמיכה." אמר הילד היותר קטן מבן ה-8. "אין לי שמיכה." אמר בן ה-8. "גם אין לי." אמר הילד היותר קטן מבן ה-8. השדרן הגיע גבוה מאוד, וראה מלמעלה את הילדים. "היי! ילדים! מה נשמע?!" צעק שדרן הרדיו. "הכול טוב!" צעק בן ה-8. הילד הקטן מבן ה-8 התרגש קצת. "ומה נשמע איתך, קטנצ'יק?!" צעק השדרן אל הילד היותר קטן. הילד היותר קטן מבן ה-8 חייך בביישנות, והלך להתחבא מאחורי בן ה-8. השדרן צחק. "אני עדיין רואה אותך!" צעק השדרן מלמעלה. הילד הקטן הסתובב במהירות במעגלים, אבל לא מצא איפה להתחבא. "אני יכול לעוף!" צעק השדרן. הילדים שתקו והביטו בו נדהמים. "רוצים לראות אותי עף?!" צעק השדרן. הילדים מלמלו משהו. "אני, לא, שומע, אתכם!" צעק השדרן לאט. "כן, תעוף! תעוף!" הם התרגשו וקפצו במקום. "בסדר ילדים!" צעק השדרן, "הנה אני עף!" הוא חיכה רגע, אולי כדי לצבור כוח, ניסה לעוף, ונפל. הילדים התרחקו בבהלה כשהוא נפל על האספלט. "לא הצלחת לעוף!" קרא בן ה-8. השדרן לא ענה. "למה אתה לא עונה? אתה לא יכול לעוף!" קינטר בן ה-8. השדרן לא ענה. הילד היותר קטן התקרב לשדרן קצת, ואז התרחק במהירות, "אני חושב שהוא מת." אמר הילד היותר קטן מבן ה-8. "מה פתאום…" מלמל בן ה-8…