הרכבת האחרונה
עליתי על הרכבת האחרונה לאותו יום. ידעתי שהולך להיות ריק שם, אבל עדיין הייתי מופתע מכמות האנשים על הרכבת. אחד האנשים שם עמד למרות כל הכיסאות הריקים שהוא יכל לבחור מהם. יכול להיות שהוא פשוט מהאנשים שמנסים להיות מגניבים בעזרת ניסיונות לעשות דברים מטופשים שנותנים תשומת לב. כשאני חושב על זה, הוא היה נראה מהאנשים האלה שניסו כל סוג של שפם, אבל בסוף הוא לא השאיר אף אחד מהם בגלל שבשלב מסוים הוא הבין שהוא לא נראה מגניב עם שפם. או שהוא פשוט חיכה לתחנה הבאה.
כשהרכבת עצרה על התחנה הראשונה שלה, עלתה לרכבת אישה עם המעיל פרווה הכי גדול שראיתי. היא ללא ספק בעלת אישיות מאוד יחודית. כבר התכוננתי להגיד לה שאני חירש או צרפתי, כי ראיתי שהעניים שלה מסתכלות על המושב לידי. בסופו של דבר היא ישבה על המושב מולי ולא הסתכלה עלי אפילו לא פעם אחת. הרגשתי לגבי זה קצת אי נוחות, כי בטח לאישה כמוה יש הרבה מחשבות בראש והתחלתי להיות סקרן איך נראתי דרך עניה.
כשסובבתי את הראש שלי שמאלה ראיתי ילדה בלונדית עם קוקו קצר שיושבת בכיסא שנמצא בסוף הקרון ומוסתר בעזרת עמוד. היא מאוד הזכירה לי את המעודדות בבית הספר שהדבר היחיד שהיה נראה שהם יודעות לעשות זה לקפוץ ולצעוק עם חיוכים מזויפים על הפנים שלהם. אבל איכשהו חשבתי שהיא לא אחת מהם. היא הייתה נראת מהבנות הבודדות האלה שכל יום בבית הספר אצלם הוא יום לא כל כך טוב, ובגלל זה הן נשארות בספרייה כל היום.
סובבתי את הראש שלי ימינה וראיתי דלת גדולה שלא בדיוק יכולתי להבין לאן היא מובילה. בהיתי בה כמה דקות והתחלתי לחשוב על המראה הגדולה שנמצאת ליד המיטה שלי ששווה בגדולה לדלת הזאת.
הבנתי שיש לי שלוש אופציות והתחלתי לחשוב מה היא האופציה המושלמת. הסתכלתי סביב שוב ושוב אבל העניים שלי חזרו לבסוף תמיד לאותה דלת גדולה, והמחשבות של לאן היא יכולה להוביל צצו בראשי ללא סוף. בלי ששמתי לב האיש העומד ירד מהרכבת ומיד אחריו האישה עם המעיל. כשקלטתי שהם כבר לא על הרכבת יותר הסתכלתי רק על הילדה עם הקוקו למשך כמה דקות אבל זה לא גרם לה להישאר. בסופו של דבר היא ירדה מהרכבת גם כן.
נשארתי רק אני. חשבתי על השלוש אופציות שלי שוב, והתחלתי לעכל את העובדה שכנראה אני אף פעם לא אהיה מרוצה מאף אחת מהאפשרויות הללו.
תגובות (7)
שלום לך.
הסיפור חביב. אתה מצליח לבנות מתח מסוים שגרם לי לקרוא עד הסוף.
אם היתה פואנטה, והייתי אמור להבין מהן שלשות האופציות, אז פיספסתי אותה בענק.
לגבי השפה, הייתי משנה פה ושם כמה משפטים. אני אתן מספר דוגמאות:
1. "ידעתי שהולך להיות ריק שם, אבל עדיין הייתי מופתע מכמות האנשים על הרכבת."
הרבה אפשרויות.
א. הנחתי שהקרונות יהיו ריקים.
ב. מנסיוני בשעות האלה יש בדרך כלל מעט אנשים.
"ידעתי" היא מילה שיש בה המון ודאות לגבי משהו שהוא לא ודאי כמו מספר האנשים ברכבת.
החלק השני של המשפט קצת לא מתאים, הוא נשמע מתאים יותר כשמדברים על הרבה אנשים ולא על מעט.
2. "אחד האנשים שם עמד למרות כל הכיסאות הריקים שהוא יכל לבחור מהם."
אישית אני פחות אוהב שימוש ב"הוא" אם לא חייבים.
אפשר היה:
א. למרות כל המושבים הריקים, אחד האנשים בחר לעמוד
ב. אחד האנשים שם(בקרון) עמד. כל-כך הרבה מושבים ריקים שאפשר לבחור מהם, והוא בחר לעמוד (אני יודע. השתמשתי ב"הוא", אבל במשפט נפרד)
ועוד כהנה וכהנה
– דרך אגב בסוף הסיפור נשמע שנותרת לבד על הרכבת, אז אחד ה*אנשים* לא מתאים גם לעלילה. נוצרת תחושה שיש עוד מספר אנשים
3. "כשהרכבת עצרה על התחנה הראשונה שלה"
כשהרכבת עצרה [ב]תחנה הראשונה.
אפשר פשוט "בתחנה הראשונה" – לקורא ברור שרכבות עוצרות בתחנה
בכל מקרה להשמיט את שלה. ברירת המחדל של רכבת היא לעצור בתחנות שהן שלה. אם היתה עוצרת בתחנה שאינה שלה, היה מקום להדגיש.
4. הצעה: שורה ראשונה "עליתי על הרכבת האחרונה לאותו יום."
אפשר "עליתי על הרכבת האחרונה." זה יותר מסתורי ותואם (להבנתי) את רוח הסיפור.
אחרונה להיום? אחרונה לנצח? אחרונה שלך?
היי:)
אז קודם כם אני בת למרות שכתבתי בלשון זכר אבל זה בסדר הבלבול מובן. והאמת שיש פואנטה לסיפור. בהחלט יש פואנטה והיה ברור לי שלא כולם יבינו על מה מדובר ולכן אם אתה מעוניין לקרוא אני אוסיף כאן הסבר.
חוץ מזה שהאמת שאני אישית לא מתחברת לדרך הכתיבה שהצגת כאן אבל אני מודה לך על הטיפים.
ההסבר:
הסיפור בעצם מדבר על בחור שמחפש את עצמו. הוא נמצא ברכבת האחרונה. לדעתי יש אווירה מאוד מאוד מסויימת כשאתה נוסע ברכבת האחרונה או אפילו באוטובס, תחושה קצת של אי נוחות של עייפות, של סוף יום. ובסיטואציות כאלה, לפחות בשבילי, אתה מרוכז יותר, חושב יותר על דברים שאתה לא חושב ביומיום העמוס והמהיר שלך. זמן מצוין לחשוב על עצמך. את האפשרויות שעלהם מדבר הדובר מייצגות הדמויות בסיפור. כל אחת מייצגת אישיות מסויימת שהדובר שוקל לקחת על עצמו. האיש העומד מייצג בן אדם שמאוד מנסה להרשים, בן אדם שתופס הרבה מאיד תשומת לב, מסמר המסיבה מה שנקרא. אבל אפשר לראות מההסבר של הדובר שהוא לא כל כך מתחבר לדמות הזאת. הוא אומר "עושה דברים מטופשים…". הדמות הבאה היא האישה עם המעיל שמייצגת אישה מאוד מאוד מעניינת ושונה בנוף. גם היא בולטת מאוד אבל חעומת הדמות הקודמת, היא משתמשת ביחודיות שלה כדי לעשות את זה וחא מנסה בכוח להיות בולטת. אבל אפשר לראות שגם לדמות הזאת הדובר לא כל כך מתחבר, ואפילו מפחד ממנה. אפשר לראות את זה כשהוא אומר "כבר חשבתי להגיד לה שאני חירש או צרפתי…". ולבסוף יש את הבחורה עם הקוקו שהיא שונה משתי הדמויות הקודמות כי בניגוד אלהם היא מאוד שקטה, היא יושבת בכיסא מוסתר ורחוק מכולם. והדובר בהחלט מתחבר אליה יותר מכולם, בגלל זה היא האחרונה שנשארה באוטובוס. ולבסוף יש את הדלת שמזכירה לדובר את המראה שלו בחדר. הדלת בעצם מייצגת את עצמו. להיות מי שהוא. והעובדה שהוא לא יודע לאן הדלת מובילה והוא כל הזמן חושב לאן היא תוביל אותו זה כי הוא פוחד. הוא פוחד להיות הוא עצמו. ואמנם היא אופציה רביעית אבל העובדה שהדובר לא מחשיב אותה אפילו, מראה עד כמה זה לא אפשרי מבחינתו להיות הוא עצמו. לבסוף כל הדמויות יורדות מהרכבת. הוא יודע שהוא לא אוהב אף אחד מהדמויות האלה, הוא יודע שהדבר שהוא יאהב יותר מכל זה לבחור בדלת. אבל הוא עדין לא נמצא במקום שהוא יכול לעשות את הבחירה הזאת.
מקווה מאוד שזה עזר לך להבין יותר על הסיפור:)
סיפור טוב שכתוב טוב. גם אני פיספסתי אומנם את הפואנטה בגילוי שלוש האופציות אבל שהגעתי לסוף הקטע די אהבתי את זה שאני לא יודע את האופציות, כי זה לא גורע מהקטע הזה לדעתי. תיאור הדמויות יפה מאוד ואהבתי את זה, תמשיך לכתוב…
תודה רבה לך זה ממש ממש משמח אותי לשמוע את זה. אוספתי בתגובה הקודמת שלי הסבר מפורט על רעיון הסיפור ואם אתה בכל זאת מעוניין להבין את אותו אתה יותר ממזומן לקרוא את ההסבר.
תודה רבה על התמיכה:)
תודה על התגובה לתגובה (יש מילה לדבר כזה?)
הנחתי שהאפשרויות קשורות לאנשים, למרות שברגע שירדו זה היה לי פחות ברור. גם חשבתי שהדלת היא אפשרות ובאמת היתה חסרה לי אפשרות רביעית. אני חושב שאולי היה מקום לרמוז על זה איכשהו. בכל אופן רעיון יפה.
תודה רבה שמחה שהבנת!
צודק, יכול להיות שהיה באמת טוב יותר מצידי לרמוז עם זה איכשנו. אקח את זה לתשומת ליבי לפעם הבאה:*
אני מודה, גם אני החמצתי את הרעיון.
הסיפור עצמו כתוב בצורה מעניינת, מסקרנת ומסתורית, אך ללא שמץ של רמז לפירושו הפסיכודאלי.
כיוון שכבר העירו לך בעניין העברית, אחכה לסיפורייך הבאים. בתקווה שלא תשאירי לי מה לתקן.
'תגובה לתגובה' הוא ביטוי לגיטימי לחלוטין. אפשר גם 'תשובה'.
אני לא גזען, אני שונא את כולם.